משנה תורה, מצוות לא תעשה שכ״ט

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

329 ספר המצוות פתח ↗

הזהיר מעשות מלאכה ביום הכפורים. והוא אמרו כל מלאכה לא תעשו. והעובר על לאו זה בכרת כמו שבאר הכתוב. ואם היה שוגג חייב חטאת קבועה. והתבארו משפטי מצוה זו במסכת ביצה ובמגילה וזולתם. שם, שם:

329 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהוּא יוֹם עֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ' וּכְתִיב בָּתְרֵהּ וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. וּמִלַּת כִּי, הוּא נְתִינַת טַעַם לְבִטּוּל הַמְּלָאכָה, וּכְעִנְיָן שֶׁאֶכְתֹּב לְקַמָּן בְּסֵדֶר זֶה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה דִּשְׁבִיתָה דְּכִפּוּרִים מצוה שיז, וְגַם כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ שָׁם תִּמְצָאֶנּוּ, וְלֹא אֶכְתֹּב לְךָ תּוֹסֶפֶת בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ.

1 שלא לעשות מלאכה ביום שמיני של חג, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" ויקרא כג,לו; במדבר כט,לה.