משנה תורה, מצוות לא תעשה רצ״ו

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

296 ספר המצוות פתח ↗

הזהיר מקחת כופר מן ההורג במזיד אבל יהרג על כל פנים. והוא אמרו לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במכות. שם, שם פ"ה:

296 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא נִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת – שֶׁלֹּא נִקַּח כֹּפֶר מֵהַמְּחֻיָּב גָּלוּת מֵחֲמַת שֶׁהָרַג שׁוֹגֵג לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר לה לב וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ. וּלְפִי מַשְׁמָעוּת זֶה לְפִי הַדּוֹמֶה יִהְיֶה לָנוּס פָּעוּל, כְּלוֹמַר, לֹא תִקְחוּ כֹּפֶר עַל מִי שֶׁהוּא יָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אֲבוֹתָיו. שֹׁרֶשׁ אִסּוּר לְקִיחַת הַכֹּפֶר בְּהוֹרֵג שׁוֹגֵג וְכָל עִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן הוֹרֵג מֵזִיד, אֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בּוֹ הַדִּבּוּר.

1 שלא ליקח כופר בגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וְלֹא תִקְחוּ כֹּפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" במדבר לה, לב.