משנה תורה, מצוות לא תעשה רפ״ז

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

287 ספר המצוות פתח ↗

הזהיר הדיין שלא לקבל עדות הקרובים קצתם על קצתם. והוא אמרו לא יומתו אבות על בנים. ובא הפירוש המקובל בספרי שלא יומתו אבות בעדות בנים ובנים בעדות אבות, והוא הדין לדיני ממונות ואמנם זכר לנו בדיני נפשות על צד הגוזמא שלא נאמר אחר שזה אבוד נפש לא נחשוד הקרוב בו אבל נעשה בעדותו אחר שעדותו לאבוד נפש קרובו הוא ואין זה מקום לחשדו, ולפיכך לקח למשל הראשון שבקרובים וגדול האהבה והוא אהבת אב לבן והבן לאב. והנה יאמר אחר שאין מקבלים עדות אב על הבן ואפילו לחייבו מיתה לא כל שכן שאר הקרובים שלא יקובלו. וזה גזרת הכתוב אין לה טעם בשום פנים. והתבארו משפטי מצוה זו בפ"ג מסנהדרין. תצא, שם:

287 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא יעיר קרוב שנאמר לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים הוא הדין לקרובים אחרי שם בארנו כל הפסולים להעיר מחמת קרובים:

1 שלא יעיד קרוב, שנאמר "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" דברים כד, טז; מפי השמועה למדו שלא יומתו אבות בעדות בנים, והוא הדין לשאר הקרובים.

287 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא להעיד קרוב כדכתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. דברים כ״ד:ט״ז

287 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב זֶה אֶל זֶה – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלְּקַבֵּל עֵדוּת הַקְּרוֹבִים קְצָתָן עַל קְצָתָן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים כד טז לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת. וּבָזֶה בָּא הַפֵּרוּשׁ הַמְקֻבָּל סנהדרין כז, ב לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת בְּעֵדוּת בָּנִים, וְלֹא בָּנִים בְּעֵדוּת אָבוֹת. וְהוּא הַדִּין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁאֵין מַאֲמִינִין הַקְּרוֹבִים קְצָתָן עַל קְצָתָן, וְאָמְנָם נִזְכַּר זֶה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת עַל צַד הַגֻּזְמָא, שֶׁלֹּא נֹאמַר אַחַר שֶׁזֶּה אֲבֵדַת נֶפֶשׁ לֹא נַחְשֹׁד בּוֹ הַקָּרוֹב אֲבָל נַעֲשֶׂה כְּעֵדוּתוֹ, אַחַר שֶׁעֵדוּתוֹ הִיא לְאַבֵּד נֶפֶשׁ קְרוֹבוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב הָאָבוֹת וְהַבָּנִים בִּלְבַד, וְהוּא הַדִּין לִקְצָת מִן הַקְּרוֹבִים הָאֲחֵרִים, אֲבָל הִזְכִּיר בָּנִים וְאָבוֹת עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁהֵן אוֹהֲבִין מְאֹד זֶה אֶת זֶה, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלּוּ אֵינָם נֶאֱמָנִים זֶה עַל זֶה לְחִיּוּב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִפְטוֹר, וְהוּא הַדִּין לִקְצָת מִן הַקְּרוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁבָּאָה אֵלֵינוּ הַקַּבָּלָה בָּהֶן, וּבְדִינֵי הַמִּצְוָה נַזְכִּיר אוֹתָם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁעִקַּר כָּל עִנְיְנֵי בְּנֵי אָדָם תְּלוּיִין בְּעֵדוּת אֲנָשִׁים, וְכָעִנְיָן שֶׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת סִפְרִי, וְעַל כֵּן רָצָה הַמָּקוֹם לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת דִּין בֵּין בְּנֵי אָדָם, רַק בְּעֵדוּת חָזָק אֲמִתִּי נָקִי מִכָּל חֲשָׁד. וּלְחִזּוּק עִנְיָן זֶה הִרְחִיק כָּל עֵדוּת הַקְּרוֹבִים אַף בְּחִיּוּב, פֶּן תִּתְפַּשֵּׁט הֶרְגֵּל עֵדוּתָן זֶה עַל זֶה לְקַבְּלוֹ אַף לִזְכוּת. וְהָעִנְיָן הַזֶּה הוּא מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁתַּרְחִיק לְעוֹלָם הַמִּכְשׁוֹלוֹת וְהַדְּבָרִים הַקְּרוֹבִים לְהִמָּצֵא בָּהֶם הַהֶזֵּק אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. וְעוֹד נִמְצָא לָנוּ תּוֹעֶלֶת אַחֵר בַּדָּבָר, כִּי מִהְיוֹת הַקְּרוֹבִים שׁוֹכְנִים תָּמִיד זֶה אֵצֶל זֶה, יְשִׁיבָתָם וְקִימָתָם יַחַד, אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְהִנָּצֵל שֶׁלֹּא יִתְקוֹטְטוּ זֶה עִם זֶה לִפְעָמִים, וְאִלּוּ יַאֲמִינוּ בְּעֵדוּתָן זֶה עַל זֶה, אוּלַי בְּכַעֲסָם תָּמִיד אֵלּוּ עִם אֵלּוּ תַּעֲלֶה חֲמָתָם לְפִי שָׁעָה וְיָבוֹאוּ לִפְנֵי הַדַּיָּן וִיחַיְּבוּ אֶת רֹאשָׁם לַמֶּלֶךְ, וּכְשֹׁךְ הַחֵמָה כִּמְעַט שֶׁיַּחְנֹק עַצְמוֹ הַקָּרוֹב מִדַּאֲגָתוֹ עַל קְרוֹבוֹ וְעַל מַעֲשֵׂהוּ, וְכָל דַּרְכֵי הַשֵּׁם יְשָׁרִים. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רמב"ם עדות פי"ג ה"א שֶׁאֵין פְּסוּל קֻרְבָה מִדִּין תּוֹרָה אֶלָּא קְרוֹבִים מִמִּשְׁפַּחַת אָב בִּלְבַד, וְהֵן הָאָב עִם הַבֵּן וְעִם בֶּן הַבֵּן, וְהָאַחִים מִן הָאָב זֶה עִם זֶה, וּבְנֵיהֶם זֶה עִם זֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַדּוֹד עִם בֶּן אָחִיו, אֲבָל שְׁאָר הַקְּרוֹבִים מִן הָאֵם, וְכֵן הַקְּרוֹבִים מִצַּד אִישׁוּת כֻּלָּן פְּסוּלִין מִדְּרַבָּנָן, וְזֹאת הַסְּבָרָא הִיא בַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה הַשְּׁנוּיָה בְּפֶרֶק זֶה בּוֹרֵר סנהדרין שם שֶׁהִיא כֻּלָּהּ הֲלָכָה קַיֶּמֶת, לְדַעַת קְצָת הַמְּפָרְשִׁים. אֲבָל מֵהֶם יֵשׁ גְּדוֹלִים וַחֲכָמִים וּנְבוֹנִים שֶׁפָּסְקוּ אַף בְּכָל קְרוֹבֵי אַחְוָה מִן הָאֵם, וְכֵן גִּיסוֹ וְחוֹרְגוֹ וּבְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְיָרְשׁוֹ דִּפְסוּלִין מִדְּאוֹרַיְתָא כְּמוֹ הַקָּרוֹב מִצַּד אָב, דְּמֵרִבּוּי דִּקְרָא אָבוֹת אָבוֹת תְּרֵי זִמְנֵי לָמְדוּ אוֹתָן בַּגְּמָרָא, וּרְאָיוֹתֵיהֶם בְּסִפְרֵיהֶם, תִּזְכֶּה בְּנִי וְתִבְחַן הָאֱמֶת. וְהָאַחִין רמב"ם שם הל' ג-ה זֶה עִם זֶה יִקְרְאוּ חֲכָמִים רִאשׁוֹן בְּרִאשׁוֹן, וְכֵן הָאָב עִם בְּנוֹ נִקְרָא כְּמוֹ כֵן, רִאשׁוֹן בְּרִאשׁוֹן, וּבְנֵי אַחִים זֶה עִם זֶה נִקְרָאִים, שֵׁנִי בְּשֵׁנִי, וּבְנֵי בְּנֵי אַחִים זֶה עִם זֶה נִקְרָאִין שְׁלִישִׁי בִּשְׁלִישִׁי. וְקַיְמָא לַן, שְׁלִישִׁי בְּרִאשׁוֹן כָּשֵׁר, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁלִישִׁי בְּשֵׁנִי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁלִישִׁי בִּשְׁלִישִׁי שֶׁכָּשֵׁר, אֲבָל שֵׁנִי בְּשֵׁנִי פְּסוּלִין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֵׁנִי בְּרִאשׁוֹן שֶׁפָּסוּל, וּלְפִי זֶה הָאָב עִם בְּנוֹ וְעִם בֶּן בְּנוֹ פָּסוּל, אֲבָל עִם בֶּן בֶּן בְּנוֹ כָּשֵׁר, שֶׁהוּא עִמּוֹ שְׁלִישִׁי בְּרִאשׁוֹן, אֲבָל יֵשׁ קְצָת מִן הַמְפָרְשִׁים רשב"ם ב"ב קכח א ד"ה וליתן שֶׁדַּעְתָּן לוֹמַר כִּי כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל אָדָם פְּסוּלִין לוֹ. וְהָאָח עִם הָאָחוֹת רמב"ם שם ה"ה כְּמוֹ כֵן רִאשׁוֹן בְּרִאשׁוֹן נִקְרָאִים כְּמוֹ בָּאַחִים, וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ מוֹנִין בַּזְּכָרִים דּוֹר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, כָּךְ נִמְנֶה בַּנְּקֵבוֹת. וְכֵן בְּעִנְיָן זֶה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רמב"ם שם ה"ו שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא פָּסוּל עִם הָאִשָּׁה פָּסוּל עִם בַּעְלָהּ, שֶׁהַבַּעַל כְּגוּף אֶחָד עִם אִשְׁתּוֹ לְעִנְיָן זֶה, וּכְמוֹ כֵן נֹאמַר שֶׁכָּל הַפָּסוּל לְהָעִיד עַל הַבַּעַל כְּמוֹ כֵן פָּסוּל לְהָעִיד עַל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהַבַּעַל כְּאִשְׁתּוֹ, וְהָאִשָּׁה כְּבַעְלָהּ. וְחַד בַּעַל כְּאִשְׁתּוֹ הוּא דְּאָמְרִינַן, אֲבָל תְּרֵי בַּעַל כְּאִשְׁתּוֹ לָא אָמְרִינַן, כְּגוֹן חֲתַן גִּיסוֹ כָּשֵׁר לְהָעִיד לוֹ, פֵּרוּשׁ גִּיסוֹ בַּעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, דְּגִיסוֹ הוּא שֶׁפָּסוּל לוֹ מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא עֶרְוָה לוֹ, אֲבָל חֲתָנוֹ שֶׁל גִּיסוֹ לֹא נִפְסֹל אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נָשׂוּי לְבַת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא פְּסוּלָה עִמּוֹ, דִּתְרֵי בַּעַל כְּאִשְׁתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה לֹא נֹאמַר. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁשְּׁתֵּי הַנָּשִׁים הֵן עֶרְוָה עָלָיו אָמְרִינַן תְּרֵי בַּעַל כְּאִשְׁתּוֹ, כְּגוֹן שְׁנֵי אֲנָשִׁים נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת פְּסוּלִין זֶה בָּזֶה, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן עֶרְוָה עַל שְׁנֵיהֶם, וְכֵן בַּעַל חוֹרַגְתּוֹ שֶׁשְּׁתֵּי הַנָּשִׁים עֶרְוָה עָלָיו, שֶׁהֲרֵי הֵן אֵם וּבִתָּהּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. זֶה הָעוֹלָה מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא לְפִי מָה שֶׁלִּמְּדוּנִי מוֹרַי יִשְׁמְרֵם אֵל עִם הַפֵּרוּשִׁים הַטּוֹבִים. וְאָמְרוּ בְּעִנְיָן זֶה בִּכְתֻבּוֹת כח, א דְּנֶאֱמָנִים קְרוֹבִים לְהָעִיד בְּגָדְלוֹ עַל כְּתִיבַת אָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ אָחִיו שֶׁרָאָה בְּקָטְנוֹ. וּפְסוּל קְרוֹבִים הוּא בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּבְדִינֵי מָמוֹנוֹת, בֵּין שֶׁהָעֵדִים קְרוֹבִים לְבַעַל דָּבָר אוֹ לֶעָרֵב, אוֹ הֵם זֶה לָזֶה, אוֹ הֵם לְבֵית דִּין, אוֹ בֵּית דִּין לְבַעֲלֵי דָּבָר, אוֹ בֵּית דִּין זֶה לָזֶה. בְּעִנְיָן קָרוֹב וְנִתְרַחֵק קַיְמָא לַן דְּכָשֵׁר, סנהדרין כח ב וַאֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם בָּנִים, דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דִּסְבִירָא לֵהּ שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם בָּנִים פָּסוּל. אֲחֵי הָאָח מִן הָאֵם מְעִידִין זֶה לָזֶה רמב"ם שם הל' יב-יד, שֶׁהֲרֵי אֵין בֵּינֵיהֶן קֻרְבָה כְּלָל, אֶלָּא שֶׁאָחִיו שֶׁל זֶה הוּא אָחִיו שֶׁל זֶה, וְזֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְקֻרְבָה. וְהָאִישׁ עִם אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹן בְּרִאשׁוֹן הֵן, לְפִיכָךְ אֵין הַבַּעַל מֵעִיד לֹא לִבְנָהּ, וְלֹא לְאֵשֶׁת בְּנָהּ, וְלֹא לְבִתָּהּ וְלֹא לְבַעַל בִּתָּהּ, וְלֹא לְאָבִיהָ, וְלֹא לְאִמָּהּ, וְלֹא לְבַעַל אִמָּהּ, וְלֹא לְאֵשֶׁת אָבִיהָ. וְאִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה לְעִנְיַן הִיא עַצְמָהּ, פְּסוּלָה, אֲבָל לֹא לִקְרוֹבֶיהָ עַד שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה. וְדֶרֶךְ כְּלָל לִמְּדוּנוּ מוֹרֵינוּ יִשְׁמְרֵם אֵל בְּעִנְיַן עֵדוּת, שֶׁכָּל שֶׁיָּדַע עֵדוּת לַחֲבֵרוֹ וְהָיָה בִּתְחִלָּתוֹ בְּכַשְׁרוּת, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה פָּסוּל לוֹ, וְנִפְסַל בֵּינְתַיִם וְחָזַר לְכַשְׁרוּת, כְּגוֹן שֶׁנִּתְרַחֵק, כָּשֵׁר הוּא לְהָעִיד לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל בֵּינְתַיִם, וְאִם הָיָה תְּחִלָּתוֹ בְּפַסְלוּת, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ בְּכַשְׁרוּת, פָּסוּל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר תְּחִלָּתוֹ בְּכַשְׁרוּת וְסוֹפוֹ בְּפַסְלוּת שֶׁפָּסוּל, כֵּיוָן דְּבִשְׁעַת הָעֵדוּת הוּא פָּסוּל. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, מְבֹאָרִין בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מִמַּסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ לְעִנְיַן דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין הַיּוֹם בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים, שֶׁעֲלֵיהֶם לְקַבֵּל עֵדוּת, שֶׁהֵן בַּעֲלֵי הַדִּין וְלֹא הַנְּקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְקִבֵּל עֵדוּת קָרוֹב שֶׁאֵין רָאוּי לְהָעִיד וְדָן עַל פִּי עֵדוּתוֹ עָבַר עַל לָאו זֶה. וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.