משנה תורה, מצוות לא תעשה רנ״ב

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

252 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מהונות הגר בדברים. והוא אמרו וגר לא תונה. ולשון מכילתא לא תונה בדברים. ונכפלה האזהרה ואמר לא תונה אותו. ובספרא שלא תאמר לו אמש היית עובד ע"ז ועכשיו נכנסת תחת כנפי השכינה. משפטים, הלכות מכירה פי"ד:

252 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלְּהוֹנוֹת הַגֵּר אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, וְהוּא אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְנִכְנַס בְּדָתֵנוּ, שֶׁאָסוּר לָנוּ לְבַזּוֹתוֹ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כא ב וְגֵר לֹא תּוֹנֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִים בָּזֶה בְּיִשְׂרָאֵל וְזֶה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בְּדָתֵינוּ הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל, הוֹסִיף הַכָּתוּב לָנוּ אַזְהָרָה בּוֹ, וְגַם נִכְפְּלָה הָאַזְהָרָה עָלָיו דִּכְתִיב ויקרא יט לג "לֹא תוֹנוּ" פַּעַם אַחֶרֶת, לְפִי שֶׁעִנְיַן הַהוֹנָאָה אֵלָיו קְרוֹבָה יוֹתֵר מִבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הַיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ גּוֹאֲלִים שֶׁתּוֹבְעִים עֶלְבּוֹנוֹ. וְעוֹד טַעַם אַחֵר בּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יַחְזֹר לְסוֹרוֹ מִכַּעַס הַבִּזְיוֹנוֹת. וְאָמְרוּ בְּסִפְרָא קדושים ח שֶׁלֹּא תֹּאמַר לוֹ אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְעַכְשָׁו נִכְנַסְתָּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מִלְּבַד מָה שֶׁכָּתַבְנוּ, כְּדֵי לָכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְעוֹלָם לְבַל נַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּכֹחֵנוּ לַעֲשׂוֹת לְרָעָה, עַל כֵּן הִזְהִירַתְנוּ בְּזֶה הָאִישׁ שֶׁהוּא בֵּינֵינוּ בְּלִי עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ וְיֵשׁ כֹּחַ בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ עִם אוֹהֲבָיו עָלָיו לְבַל נַעֲבִיר עָלָיו אֶת הַדֶּרֶךְ כְּלָל אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים כְּאִלּוּ הוּא כְּאֶחָד מִמֶּנּוּ, וּמִתּוֹךְ גְּדָרִים כָּאֵלּוּ נִקְנֶה נֶפֶשׁ יְקָרָה וּמְסֻלְסֶלֶת וּמְעֻטֶּרֶת הַמִּדּוֹת הָרְאוּיָה לְקַבָּלַת הַטּוֹב, וְיִשְׁלַם בָּנוּ חֵפֶץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁחָפֵץ לְהֵטִיב. דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן רֹב הָאַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִירוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָלָיו, וְהוֹדִיעוּנוּ לְהַזְהִירֵנוּ עוֹד בַּדָּבָר שֶׁבְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד עי' דפוס לעמבערג שגרס בכ"ד מְקוֹמוֹת הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עָלָיו ב"מ, לט ב, ע"ש וְכָתְבוּ גַּם כֵּן לְחִזּוּק הַמִּצְוָה שֶׁבְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם, נִצְטַוִּינוּ בְּאַהֲבַת הַגֵּר, שֶׁבְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם כְּתִיב וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ, וּבַגֵּר כְּתִיב וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר. וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כָּאֵלּוּ בַּמִּדְרָשִׁים וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא. ח"ה סימן ש"ז וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וּבִזָּהוּ, עָבַר עַל לָאו, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.

1 שלא להונות את הגר בדברים, שנאמר "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" שמות כב, כ.