משנה תורה, מצוות לא תעשה כ״ה

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

25 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מחבר דבר מע"ז אל ממוננו, אבל נרחיק ממנה ומבתיה ומכל מה שייוחס אליה. והוא אמרו ולא תביא תועבה אל ביתך. ומי שנהנה מדבר ממנה חייב מלקות. וכבר בארו בסוף מכות דף כ"ב שמי שבשל בעצי אשרה לוקה שתים, אחת משום לא תביא תועבה אל ביתך ואחת משום ולא ידבק בידך, ודע זה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשלישי מסנהדרין. והיה עקב, שם:

25 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא ליהנות מע"ז ומכל משמשיה שנ' לא תביא תועבה אל ביתיך ודברים האסורים למכור להם ואל יעתיק אדם במצוה זו הלכות יין נסך כלל כי אם במצות השמר לך פי תכרות ברית ליושב הארץ וקרא לך ואכלת מזבחו המסודר בעניין איסורי מאכלות:

25 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה

1 שלא ליהנות בעבודה זרה, ובכל משמשיה ובתקרובת שלה וביין שנתנסך לה, שנאמר "ולא תביא תועבה אל ביתך" דברים ז,כו.

25 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא להנות מתקרובת עכו"ם וכן מיין נסך כדכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם דברים י״ג:י״ח

25 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִתִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה – שֶׁלֹּא נַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר מֵעֲבוֹדָה זָרָה עִם מָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת בּוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים ז כו וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְגוֹ'. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי לְהַרְחִיק כָּל עִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה הַנִּמְאֶסֶת. דִּינֵי מִצְוָה זוֹ, גַּם כֵּן בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מִמַּסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה. וּבֵאֲרוּ לָנוּ מכות כב א, שֶׁהַמְּבַשֵּׁל בַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לוֹקֶה שְׁתַּיִם, מִשּׁוּם וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה, וּמִשּׁוּם וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, שֶׁשְּׁנֵי עִנְיָנִים הֵם, אֶחָד הַמַּכְנִיס דְּבַר עֲבוֹדָה זָרָה לִרְשׁוּתוֹ כְּדֵי לֵהָנוֹת בּוֹ, וְאֶחָד הַנֶּהֱנֶה בּוֹ, שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם מַרְאֶה הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ הַחֵפֶץ עָלֶיהָ, וְלוֹקֶה עַל שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם עִקָּר אֶחָד לָהֶם, וְהִיא הַהֲנָאָה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַהֲנָאָה, מִכָּל מָקוֹם מִכֵּיוָן שֶׁיֵּהָנֶה לוֹקֶה שְׁתַּיִם, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה בְּסֵדֶר אֱמֹר מצוה רעג, בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּעַל אַלְמָנָה שֶׁלּוֹקֶה שְׁתַּיִם, וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵי הַלָּאוִין עִקָּר אֶחָד לָהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם. וּבִכְלַל אִסּוּר זֶה. בֵּין עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ, בֵּין מְשַׁמְּשֶׁיהָ, בֵּין תִּקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ, וּבֵין עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁל גּוֹי. וּמָה בֵּין זוֹ לְזוֹ? רמב"ם ע"ז פ"ז ה"ד, שֶׁל גּוֹי אֲסוּרָה מִיָּד שֶׁנַּעֲשֵׂית, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ז כה פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם, מִשֶּׁפְּסָלוֹ, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ אֲסוּרָה, עַד שֶׁתֵּעָבֵד, שֶׁנֶּאֱמַר שם כז טו וְשָׂם בַּסָּתֶר, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר. וּמִן הַנִּכְלָל בְּמִצְוָה זוֹ, שֶׁלֹּא יַדְבִּיק הָאָדָם אֶל מָמוֹנוֹ שֶׁחֲנָנוֹ הָאֵל בְּצֶדֶק מָמוֹן אַחֵר שֶׁהוּא שֶׁל גֶּזֶל, אוֹ חָמָס אוֹ מַרְבִּית, אוֹ מִכָּל דָּבָר מְכֹעָר, שֶׁכָּל זֶה בִּכְלַל מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה הוּא, שֶׁיֵּצֶר לֵב הָאָדָם רַע, חוֹמֵד אוֹתוֹ וּמְבִיאוֹ אֶל הַבַּיִת, וְהַיֵּצֶר הָרַע נִקְרָא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"ב י א שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל שם טו ט וּכְתִיב בְּעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה שם יג יד יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ וְגוֹ'. וּבְמָמוֹנוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁזָּכַרְנוּ, וּבִמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה עַל כֻּלָּן נֶאֱמַר וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמוֹהוּ, כְּלוֹמַר, שֶׁכָּל הַנִּדְבָּק עִמּוֹ הוּא חֵרֶם, שֶׁאֵין בִּרְכַּת הָאֵל מְצוּיָה בּוֹ, וְאָבֵד וְכָלֶה, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"מ עא, א, שֶׁפְּרוּטָה שֶׁל רִבִּית מְכַלָּה כַּמָּה אוֹצָרוֹת שֶׁל מָמוֹן, שֶׁבָּא זֶה, וּמְאַבֵּד אֶת זֶה. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלָקַח שׁוּם דָּבָר מֵעֲבוֹדָה זָרָה וֶהֱבִיאוֹ לִרְשׁוּתוֹ וְנֶהֱנָה בּוֹ לוֹקֶה שְׁתַּיִם מִשּׁוּם וְלֹא תָבִיא וְגוֹ' וּמִשּׁוּם וְלֹא יִדְבַּק וְגוֹ' כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה ע"ז פ"ז ה"ב.