משנה תורה, מצוות לא תעשה רמ״ט

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

249 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מהשבע על כפירת ממון המוטל עליו. והוא אמרו ולא תשקרו איש בעמיתו, המשל בזה כי כשכפר בפקדון עבר על לא תכחשו וכשנשבע לשקר על כפירתו עבר על לא תשקרו. ובספרא לא תשקרו מה תלמוד לומר לפי שנאמר ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מנין תלמוד לומר ולא תשקרו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בחמישי משבועות. ושם התבאר שמי שנשבע לשקר על כפירת ממון עובר בשני לאוין משום לא תשבעו בשמי לשקר ומשום לא תשקרו. שם, שם:

249 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן – שֶׁלֹּא נִשָּׁבַע עַל הַהַכְחָשָׁה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט יא וְלֹא תְשַׁקְּרוּ, כְּלוֹמַר שֶׁאִם כָּפַר אִישׁ בְּפִקָּדוֹן, עָבַר עַל לֹא תְכַחֲשׁוּ. וְאִם נִשְׁבַּע לוֹ עַל הַכְּפִירָה אַחַר כָּךְ עָבַר עַל וְלֹא תְשַׁקְּרוּ, שֶׁכֵּן בָּא לָנוּ פֵּרוּשׁ זֶה הַכָּתוּב שֶׁהוּא לְהַזְהִיר עַל הַנִּשְׁבָּע בִּכְפִירַת מָמוֹן, וּכְמוֹ שֶׁבָּא בַּסִּפְרָא קדושים ב ג וְלֹא תְשַׁקְּרוּ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר שם ה כב וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר, לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תְשַׁקְּרוּ. וְנִתְבָּאֵר בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת כא, ב, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּשָּׁבַע שְׁבוּעַת שֶׁקֶר עַל כְּפִירַת מָמוֹן, עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין מִשּׁוּם שם יט יב וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר, וּמִשּׁוּם וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. מִשָּׁרְשֵׁי אִסּוּר הַשְּׁבוּעָה לַשֶּׁקֶר, כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ בְּמִצְוַת לֹא תִשָּׂא מצוה ל. וְדִינֵי מִצְוָה זוֹ בְּפֶרֶק חֲמִישִׁי מִשְּׁבוּעוֹת. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשִׁקֵּר וְנִשְׁבַּע עַל הַכְּפִירָה בְּמֵזִיד לוֹקֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה מֵחֹמֶר הַשְּׁבוּעָה חִיַּבְתּוֹ הַתּוֹרָה מַלְקוּת.

1 שלא לישבע על כפירת ממון חברו, שנאמר "לא תשקרו" ויקרא יט,יא; כלומר, לא תישבע על שקר בממון שיש לחברך בידך.