משנה תורה, מצוות לא תעשה ר״ל

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

230 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו שלא לתבוע משאות בשנת השמיטה אבל ישמטו כלם יחדו שנאמר שמוט כל בעל משה ידו ולא יגוש את רעהו, וזה אין חייבין בו מן התורה אלא בארץ ישראל בעת שתהיה שם שמיטת קרקע רוצה לומר היובל, ומדרבנן יתחייב כן בכל מקום ובכל זמן. ואינו מותר לגוש המשאת שעברה עליה השביעית אבל ישמט. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעית. ראה אנכי, הלכות שמיטה פ"ט:

230 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא יתבע הלואה שעברה עליו שביעית שנ' לא יגוש את רעהו:

230 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְתִגְּשׂוּ

1 שלא יתבע הלוואה שעברה עליה שביעית, שנאמר "לא ייגוש את ריעהו ואת אחיו" דברים טו,ב.

230 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לתבוע חוב שעבר' עליו שמט'. דכתיב לא תגוש. שם

230 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ חוֹב שֶׁעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית – שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַחוֹב בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, אֲבָל יְהֵא נִשְׁמָט, וְלֹא נִתְבָּעֶנּוּ עוֹד, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים טו ב לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו וְגוֹ'. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ וְכָל עִנְיָנָהּ, כְּמִנְהָגִי כָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה תע"ז שֶׁבְּסֵדֶר זֶה. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְתָבַע הַלְוָאָתוֹ אַחַר שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בִּזְמַן הַבַּיִת עָבַר עַל לָאו זֶה, אֲבָל אֵין בּוֹ מַלְקוּת, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.