משנה תורה, מצוות לא תעשה רי״ז

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

217 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מהרבעת כלאי בהמה. והוא אמרו יתעלה בהמתך לא תרביע כלאים וכל זמן שירביע לוקה, ותנאי שירכיב בידו אבר הזכר בנקבה כמכחול בשפופרת. ובבאור אמרו מציעא צ"א במנאפים עד שיראו כמנאפים ובכלאים עד שיכניס במכחול בשפופרת ואז ילקה. וכבר התבארו מצוה זו בפ"ח מכלאים. שם, שם:

217 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה כִּלְאַיִם, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נַרְכִּיב הַזָּכָר עַל שׁוּם מִין בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט יט בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. וּבְבֵאוּר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"מ צא א, שֶׁאֵין הַחִיּוּב עַד שֶׁיַּכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת וְאָז יִלְקֶה. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כִּי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא בָּרָא עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וְעָשָׂה וְצִיֵּר כָּל הַצּוּרוֹת לְפִי מַה שֶּׁהָיָה צֹרֶךְ עִנְיָנוֹ רָאוּי לִהְיוֹת מִכַּוָּנוֹת כִּוּוּן הָעוֹלָם, וּבָרוּךְ הוּא הַיּוֹדֵעַ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בראשית א לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. וּרְאִיָּתוֹ בָּרוּךְ הוּא הִיא יְדִיעָתוֹ וְהִתְבּוֹנְנוּתוֹ בַּדְּבָרִים, כִּי הוּא בָּרוּךְ הוּא לְגֹדֶל מַעֲלָתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִרְאִיַּת הָעַיִן אֶל הַדְּבָרִים אַחַר מַעֲשֶׂה, כִּי הַכֹּל נִגְלֶה וְיָדוּעַ וְנִרְאֶה לְפָנָיו קֹדֶם מַעֲשֶׂה כְּמוֹ אַחַר מַעֲשֶׂה, אֲבָל הַתּוֹרָה תְּדַבֵּר לִבְנֵי אָדָם בְּמִלּוֹת מְכֻוָּנוֹת אֲלֵיהֶם, וּתְכַנֶּה בַּשֵּׁם דְּבָרִים כַּדְּבָרִים הַמְּכֻנִּים בָּהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִם בְּרִיָּה אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁיָּדוּעַ אֵלָיו, כִּי מִי יָבִין מָה שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לְהָבִין? וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכילתא שמות יט יח כְּדֵי לְשַׂבֵּר לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וּבִהְיוֹת יוֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הוּא מְכֻוָּן בִּשְׁלֵמוּת לְעִנְיָנוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּעוֹלָמוֹ, צִוָּה לְכָל מִין וּמִין לִהְיוֹת עוֹשֶׂה פֵּרוֹתָיו לְמִינֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית, וְלֹא יִתְעָרְבוּ הַמִּינִין, פֶּן יֶחְסַר שְׁלֵמוּתָן וְלֹא יְצַוֶּה עֲלֵיהֶן בִּרְכָתוֹ. וּמִזֶּה הַשֹּׁרֶשׁ, לְפִי הַנִּרְאֶה בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ, נִמְנַעְנוּ מֵהַרְבִּיעַ הַבְּהֵמוֹת כִּלְאַיִם, וּכְמוֹ כֵן הֻזְהַרְנוּ בְּכָךְ מִזֶּה הַטַּעַם בְּצֵרוּף טַעַם אַחֵר, שֶׁכָּתַבְנוּ כְּבָר עַל מִינֵי הַזְּרָעִים וְהָאִילָנוֹת. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"ק נד ב, דְּלָאו דַּוְקָא בְּהֵמָה לְבַד הוּא בְּאִסּוּר זֶה, אֶלָּא אֲפִלּוּ חַיָּה וָעוֹף, כָּל שֶׁהִרְבִּיעָן בְּשֶׁאֵינָן מִינָן לוֹקֶה, וַאֲפִלּוּ הִרְבִּיעַ בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה בְּמִינֵי חַיָּה שֶׁבַּיָּם לוֹקֶה עֲלֵיהֶן, וְאֶחָד בְּהֵמָה חַיָּה אוֹ עוֹף שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ לוֹקֶה עֲלֵיהֶן. וּמָה שֶׁאָמְרוּ ב"מ צא ב שֶׁמֻּתָּר לְהַכְנִיס שְׁנֵי מִינִין לְסַהַר אֶחָד, וְאִם רָבְעוּ זֶה אֶת זֶה, אֵין זָקוּק לְהַפְרִישָׁן. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שם צ א שֶׁאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַרְבִּיעַ בְּהֶמְתּוֹ כִּלְאַיִם עַל יְדֵי גּוֹי, וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁמִּי שֶׁעָבַר וְהִרְכִּיב בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, הַנּוֹלָד מֵהֶן הוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה וּבַאֲכִילָה, וּבִלְבַד שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת, וְכָל שֶׁהֵן שְׁנֵי מִינִין בִּכְלַל אִסּוּר זֶה אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, וְכָל שֶׁהֵן מִין אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֶחָד מִדְבָּרִי וְהָאֶחָד יִשּׁוּבִי מֻתָּרִין. אֲבָל אַוָּז הַיִּשּׁוּב וְאַוָּז הַבָּר אֵינָן בְּהֶתֵּר זֶה, לְפִי שֶׁהֵן שְׁנֵי מִינִין, שֶׁהַיִּשּׁוּבִי בֵּיצָיו מִבִּפְנִים, וְהַמִּדְבָּרִי בֵּיצָיו מִבַּחוּץ. וְכוֹי כִּלְאַיִם עִם הַבְּהֵמָה וְחַיָּה וְאֵין לוֹקִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וּבְעִנְיַן אִסּוּר זֶה הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָאֵם, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב כְּלָל, לְפִי הַנִּרְאֶה מִפְּסַק הָרַב אַלְפָסִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים אֲחֵרִים שֶׁפָּסְקוּ חולין עט, א תוס' ד"ה עייל כִּי מִפְּנֵי שֶׁנִּסְתַּפְּקוּ בְּעִנְיָן זֶה בַּגְּמָרָא אִם חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב אוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין אָזְלִינַן בֵּהּ לְחֻמְרָא לְעוֹלָם. וּלְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב וְאֵין שׁוֹחֲטִין הָאָב עִם הַבֵּן אִם אָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, וּלְעִנְיַן הַרְבָּעָה וַחֲרִישָׁה וְהַנְהָגָה זֶה עִם זֶה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב לִהְיוֹת נֶחְשָׁב מִין אֶחָד עִם הַבֵּן כָּל זְמַן שֶׁהָאֵם מִין אַחֵר. זֶהוּ הָעֹלֶה מִן הַשְּׁמוּעָה עִם הַפֵּרוּשׁ הַטּוֹב בְּחֻלִּין פֶּרֶק אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שם. וְשָׁם הִזְכִּירוּ לָנוּ בַּגְּמָרָא סִימָנִים לְהַכִּיר מִין הַפְּרָדִים, שֶׁיִּהְיוּ מֵאֵם אַחַת בְּאָזְנַיִם וְזָנָב וְקוֹל, וְאֵין סָפֵק כִּי בִּהְיוֹת מִין אִמָּן שֶׁל פְּרָדִים שָׁוֶה, מִין אֲבִיהֶם שָׁוֶה גַּם כֵּן, זֶה יָדוּעַ לְכָל אָדָם. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה בְּמַסֶּכֶת כִּלְאַיִם עי"ד סי' רצ"ז. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְהִרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, וְהוּא שֶׁהִכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת, לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, וְאִם הֶעֱלָם זֶה עַל זֶה אוֹ שֶׁעֲזָרָן בְּקוֹל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

1 שלא להרביע בהמה מין בשאינו מינו, שנאמר "בהמתך לא תרביע כלאיים" ויקרא יט,יט.