משנה תורה, מצוות לא תעשה קצ״ה

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

195 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מהיות זולל וסובא במאכל ובמשתה בימי הנערות ובתנאים מתוארים בדין סורר ומורה. והוא אמרו לא תאכלו על הדם. ובאור זה שבן סורר ומורה מכלל חייבי מיתת בית דין, ולשון התורה בו בסקילה. וכבר התבאר בהקדמת זה המאמר שכל מי שחייב כרת או מיתת בית דין הוא מצות לא תעשה זולת הפסח ומילה כמו שבארנו, אם כן אחר שנדון בן זולל וסובא על התנאים הנזכרים בסקילה, ידענו זה המעשה שהוא מוזהר ממנו בהכרח ונתבאר העונש. אם כן צריך שנחקור על האזהרה לפי שלא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר. ולשון גמרת סנהדרין דף ס"ג אזהרה לבן סורר ומורה מנין תלמוד לומר לא תאכלו על הדם רוצה לומר לא תאכל אכילה שהיא מביאה לשפוך דם, והיא אכילת סורר ומורה שחייב עליה מיתה. וכשאכל האכילה ההיא הרעה על הדרכים ההם אשר לא טובים כבר עבר על לאו אע"פ שזה הלאו שבכללות כמו שבארנו בשרש תשיעי. כי זה אינו רחוק שאחר שהעונש מפורש אין לחוש על האזהרה אם היא מן הדין או מלאו שבכללות. וכבר התבארו דיני מצוה זו בפרק ח' מסנהדרין. קדושים תהיו, הלכות ממרים פ"ז:

195 ספר מצוות גדול פתח ↗

לא תאכלו על הדם אזהרה לבן סורר ומורה שאכילתו מביאתו לידי מיתת בית דין ועוד אזהרות דרשי' ממנו ושם ברנו הלכות בן סורר ומורה:

195 משנה תורה, הלכות ממרים פתח ↗

בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הֲרֵי נִתְפָּרְשָׁה בּוֹ סְקִילָה וְלֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. וְהֵיכָן הִזְהִיר לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תֹּאכַל אֲכִילָה הַמְּבִיאָה לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וְזוֹ אֲכִילַת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג אֶלָּא עַל אֲכִילָה מְכֹעֶרֶת שֶׁאָכַל. שֶׁנֶּאֱמַר דברים כא כ "זוֹלֵל וְסֹבֵא" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹלֵל הוּא הָאוֹכֵל בָּשָׂר בְּרַעַבְתָּנוּת וְסוֹבֵא הַשּׁוֹתֶה יַיִן בְּרַעַבְתָּנוּת:

1 שלא לאכול ולשתות דרך זולל וסובא, שנאמר "בננו זה . . . זולל, וסובא" דברים כא,כ.

195 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לאכול על דם דכתיב לא תאכלו על דם. ויקרא י״ט:ט״זשלמו העשיין ולאוין התלוין במאכל בכל עת

195 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא – שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בִּימֵי הַנַּעֲרוּת בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה בַּכָּתוּב עִם מָה שֶׁפֵּרְשׁוּ בּוֹ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין. וְהָאַזְהָרָה לָנוּ עַל זֶה מִדִּכְתִיב ויקרא יט כו לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. שֶׁכֵּן אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ בְּסַנְהֶדְרִין סג, א אַזְהָרָה לְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. כְּלוֹמַר, לֹא תֹּאכְלוּ אֲכִילָה שֶׁהִיא מְבִיאָה לִשְׁפֹּךְ דָּם, וְהִיא אֲכִילַת זוֹלֵל וְסוֹבֵא, שֶׁחַיָּב עַל אוֹתָהּ אֲכִילָה רָעָה מִיתָה. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בסהמ"צ ל"ת קצ"ה. וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַלָּאו הוּא לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּעִקָּר הַתְּשִׁיעִי, אֵינוֹ רָחוֹק כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה הָעֹנֶשׁ מְפֹרָשׁ, כְּלוֹמַר עֹנֶשׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, דְּהַיְנוּ מִשְׁפָּטוֹ שֶׁהוּא בִּסְקִילָה מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב, אֵינִי חוֹשֵׁשׁ עַל הָאַזְהָרָה אִם הִיא מִן לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, וְנָתַן טַעַם לִדְבָרָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִפְרוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה קצ"ה וּבָעִקָּר הַתְּשִׁיעִי. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שם, תָּפַשׂ עָלָיו הַרְבֵּה בְּכָאן. וְאוּלָם שְׁנֵיהֶם מוֹדִים, כִּי זֶה הַלָּאו דְּלֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם וְכָל כַּיּוֹצֵא בוֹ שֶׁכּוֹלֵל דְּבָרִים רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב כָּאן, וְאֵין עִנְיָנָם וְטַעַם אִסּוּרָן שָׁוֶה, אֶלָּא שֶׁהַכָּתוּב אֲסָרָם כֻּלָּם בְּלָאו אֶחָד וְשֵׁם אֶחָד, כִּי לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת הוּא נִקְרָא, וַהֲלָכָה הִיא לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת אֵין לוֹקִין עָלָיו. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יֹאמַר, כִּי מִפְּנֵי כֵן יֵעָנֵשׁ הַבֵּן מִיתָה בַּאֲכִילָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאַזְהָרָה מִזֶּה הַלָּאו, לְפִי שֶׁהַכָּתוּב גִּלָּה בְּפֵרוּשׁ שֶׁעָנְשׁוֹ בִּסְקִילָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהוּא בֵּאֵר בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ סהמ"צ שורש יד בסופו שֶׁכָּל מָה שֶׁיְּחַיֵּב הַכָּתוּב בּוֹ כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, הוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, חוּץ מִפֶּסַח וּמִילָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כָּרֵת וְהֵן מִצְוַת עֲשֵׂה, וּמִן הַכְּלָל הַזֶּה יָצָא לוֹ לָרַב, שֶׁאַזְהָרַת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא לְמוּדָה מִלָּאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, דִּינָהּ כִּשְׁאָר אַזְהָרוֹת, מִכֵּיוָן שֶׁהַכָּתוּב פֵּרֵשׁ בּוֹ עֹנֶשׁ מִיתָה. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לֹא יַחֲזִיק בְּזֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא יִטֶּה אֵלָיו, וּלְעוֹלָם יְחַזֵּר לִהְיוֹת הָאַזְהָרָה מְפֹרֶשֶׁת עַל הַלּוֹקֶה אוֹ עַל הַמּוּמָת וְלֹא מִלָּאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, וַאֲפִילּוּ יְפָרֵשׁ הַכָּתוּב מִיתָתוֹ מֵאָה פְּעָמִים, עֲדַיִן יֹאמַר הָרַב לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר, וְלָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת לֹא יַחְשְׁבֵהוּ לְאַזְהָרָה בִּמְקוֹם מַלְקוּת מִמָּה שֶׁבְּיָדֵינוּ הֲלָכָה רוֹוַחַת, אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת. וְעַל כֵּן אָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי כְּבָר הֵעִירוּ בַּגְּמָרָא מֵאֵי זֶה מִקְרָא לָמַדְנוּ לְהַלְקוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה? וְאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין עא, ב מַלְקוּת בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הֵיכָא כְּתִיבָא, כִּדְרַבִּי אַבְהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אַבְהוּ לָמַדְנוּ מַלְקוּת בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע דִּכְתִיב בֵּהּ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ מִוְיִסְּרוּ דִּכְתִיב בְּבֵן סוֹרֵר, וּבֵן מִבִּן, וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע. וְעוֹד בָּזֶה קֻשְׁיָא לָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּעִקָּר הַשֵּׁנִי, שֶׁאֵין מַלְקִין מִכֹּחַ גְּזֵרָה שָׁוָה. וְעוֹד הִקְשָׁה עַל הָרַב מַאֲמָרוֹ, כִּי הַבֵּן הַסּוֹרֵר יִתְחַיֵּב מִיתָה עַל רִבּוּי הָאֲכִילָה, וְלֹא חִלֵּק כְּלָל לַהֲמִיתוֹ בֵּין אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה. וּבְפֵרוּשׁ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּסַנְהֶדְרִין שם, א שֶׁאֲכִילָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵין עוֹנְשִׁין מִיתָה אֶלָּא מַלְקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שם, ב מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וּמַלְקִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, חָזַר וְנִתְקַלְקֵל, נִדּוֹן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וְעוֹד כָּתַב הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְהָרָאוּי לְהַעֲלוֹת מִזֶּה שֶׁאֲכִילָה רִאשׁוֹנָה נִמְנַעַת, וְעָנְשָׁהּ מַלְקוּת, וְהַשְּׁנִיָּה עָנְשָׁהּ מִיתָה, וְהֵן שְׁתֵּי מְנִיעוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן הַמִּצְוֹת, וְנִכְלְלוּ בְּלֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, עַד כָּאן. וְהִנֵּה אַזְכִּיר לְךָ מִן הַדְּבָרִים שֶׁפֵּרְשׁוּ לָנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם סג, א, שֶׁנִּכְלָלִין בַּלָּאו הַזֶּה: אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל מִבְּהֵמָה קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ וְכֵן לְאוֹכֵל בְּשַׂר קָדָשִׁים קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ שם לֹא תֹּאכְלוּ הַבָּשָׂר וַעֲדַיִן דָּם בַּמִּזְרָק, וְכֵן לָמְדוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין מַבְרִין עַל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, וְכֵן סַנְהֶדְרִין שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵין טוֹעֲמִין כְּלוּם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְשֶׁלֹּא יִטְעַם אָדָם כְּלוּם עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל ברכות י ב, וְכֵן אַזְהָרָה לְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁרֹב חַטֹּאות בְּנֵי אָדָם יֵעָשׂוּ בְּסִבַּת רִבּוּי הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב דברים לב טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט. וְכֵן שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וְגוֹ'. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות לב, א מִי גָּרַם לָךְ שֶׁתִּבְעֲטִי בִּי? כַּרְשִׁינִין שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ. וְדֶרֶךְ כְּלָל אָמְרוּ מְלֵי כְּרֵיסָא זְנֵי בִּישָׁא, כְּלוֹמַר אַחַר מִלּוּי הַכָּרֵס, יָבֹא בֶּן אָדָם לַעֲשׂוֹת חֲטָאִים רָעִים. וְהָעִנְיָן הוּא, לְפִי שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הֵם עִסַּת הַחֹמֶר, וְהִתְבּוֹנְנוּת בַּמֻּשְׂכָּל וּבְיִרְאַת אֱלֹהִים וּבְמִצְוֹתָיו הַיְּקָרוֹת, הוּא עִסַּת הַנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ וְהַחֹמֶר, הֲפָכִים גְּמוּרִים הֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר. וְעַל כֵּן בְּהִתְגַּבֵּר עִסַּת הַחֹמֶר תֵּחָלֵשׁ קְצָת עִסַּת הַנֶּפֶשׁ, וּמִזֶּה הַשֹּׁרֶשׁ הָיוּ מִן הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא הָיוּ נֶהֱנִין בַּמְּזוֹנוֹת רַק לְמָה שֶׁצָּרִיךְ, לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם לְבַד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב משלי יג כה צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ. וְעַל כֵּן תִּמְנָעֵנוּ תּוֹרָתֵנוּ הַשְּׁלֵמָה לְטוֹבָתֵנוּ מֵהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יוֹתֵר מִדַּאי, פֶּן יִתְגַּבֵּר הַחֹמֶר עַל הַנֶּפֶשׁ הַרְבֵּה עַד שֶׁיַּחֲלִיאָהּ וִיאַבֵּד אוֹתָהּ לְגַמְרֵי. וְלָכֵן לְהַרְחִיק הָעִנְיָן עַד תַּכְלִית, הֻזְהַרְנוּ עַל זֶה בְּעֹנֶשׁ חָזָק, וְהוּא עֹנֶשׁ הַמִּיתָה. זֶה הַנִּרְאֶה לִי בָּעִנְיָן. וְהֻזְהַר הָאָדָם עַל זֶה בִּתְחִלַּת תֹּקֶף חֹם בַּחֲרוּתוֹ וּבְרֵאשִׁית בּוֹאוֹ בְּחִיּוּב שְׁמִירַת נַפְשׁוֹ, וְהֵם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים מִשֶּׁהִתְחִיל לְהָבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּקִּיף כָּל הַגִּיד. וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן יִקַּח מוּסָר לְכָל יָמָיו, כִּי מִהְיוֹת דִּבְרֵי הַמָּזוֹן עִנְיָן תְּמִידִי בָּאָדָם אִי אֶפְשָׁר לוֹ זוּלָתוֹ, לֹא חִיַּבְתּוֹ הַתּוֹרָה עָלָיו בְּכָל עֵת, רַק שִׁחֲרוֹ מוּסָר בִּזְמַן אֶחָד, לְהוֹעִילוֹ לְכָל הַזְּמַנִּים. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין ע, א שֶׁאֵין בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב מִשֶּׁל אָבִיו וְיִקְנֶה בָּשָׂר וְיַיִן בְּזוֹל וְיֹאכַל אוֹתָן חוּץ מֵרְשׁוּת אָבִיו בַּחֲבוּרָה שֶׁכֻּלָּם רֵיקָנִין וּפְחוּתִין, וְיֹאכַל הַבָּשָׂר חַי וְאֵינוֹ חַי כְּדֶרֶךְ שֶׁהַגַּנָּבִים אוֹכְלִים, וְיִשְׁתֶּה הַיַּיִן מָזוּג וְאֵינוֹ מָזוּג כְּדֶרֶךְ שֶׁהַגַּרְגְּרָנִים שׁוֹתִין, וְהוּא שֶׁיֹּאכַל מִשְׁקַל חֲמִשִּׁים דִּינָר מִבָּשָׂר זֶה בְּלֻגְמָא אַחַת וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לֹג מִיַּיִן זֶה בְּבַת אַחַת. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שם שֶׁאִם אָכַל אֲכִילָה זוֹ הַמְּכֹעֶרֶת מִבָּשָׂר אָסוּר אוֹ בְּיוֹם שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וַאֲפִילּוּ בְּתַעֲנִית דְּרַבָּנָן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כא כ אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר בְּאוֹתָהּ אֲכִילָה אֶלָּא עַל קוֹלָם, יָצָא זֶה שֶׁעוֹבֵר בָּהּ אַף עַל דִבְרֵי תּוֹרָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם אָכַל כָּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בְּשַׂר בְּהֵמָה, שָׁתָה כָּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן פָּטוּר, וְהַטַּעַם מִן הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאֵין הַטֶּבַע נִמְשָׁךְ אַחַר שׁוּם דָּבָר כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּאֵלּוּ. וְעִנְיַן כֵּיצַד דָּנִין אוֹתוֹ, וְכֵיצַד מַתְרִין בּוֹ, שם עא, א וְכֵיצַד מַכְרִיזִין עָלָיו וּמָה שֶׁאָמְרוּ שם שֶׁאֵין נַעֲשָׂה דִּין סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֶלָּא כְּשֶׁהָאָב וְהָאֵם שְׁנֵיהֶם רוֹצִים בְּכָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר שם יט וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּדֵּם אוֹ אִלֵּם אוֹ סוֹמֵא אוֹ חֵרֵשׁ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר וְתָפְשׂוּ בּוֹ וְלֹא גִּדְּמִין, וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ וְלֹא חִגְּרִין, וְאָמְרוּ וְלֹא אִלְּמִין, בְּנֵנוּ זֶה וְלֹא סוֹמִין, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ וְלֹא חֵרְשִׁין. וּמִפְּנֵי כָּל עִנְיָנִים אֵלֶּה הַצְּרִיכִים בּוֹ, הָיוּ מִן הַחֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא כִּי מֵעוֹלָם לֹא נַעֲשָׂה דִּין סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְיֵשׁ מִי שֶׁהֵעִיד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְגַם יָשַׁב עַל קִבְרוֹ. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שם כִּי בַּתְּחִלָּה מַלְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ זֶה מַלְקוּת. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּפֶרֶק שְׁמִינִי מִסַּנְהֶדְרִין. וְנוֹהֶגֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, שֶׁאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא שָׁם, וּבְבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְכָל הַפָּחוֹת; וְאֵין דִּין זֶה נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְכָרִים אֲבָל לֹא בִּנְקֵבוֹת, שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְלֹא בַּת, וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, וַאֲפִלּוּ טֻמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּן מִשְּׁעַת הֲוָיָה. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְנַעֲשָׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַל פִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁכָּתַבְנוּ נִסְקָל, וַהֲרֵי הוּא כְּכָל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, שֶׁמָּמוֹנָם לְיוֹרְשֵׁיהֶם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָבִיו גָּרַם לוֹ סְקִילָה, הֲרֵי הוּא יוֹרֵשׁ כָּל נְכָסָיו.