משנה תורה, מצוות לא תעשה קפ״ו

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

186 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מלבשל בשר בחלב. והוא אמרו לא תבשל גדי בחלב אמו. ומי שבשלו לוקה אף על פי שלא אכל כמו שהתבאר במקומות מהתלמוד. משפטים, שם פ"ט:

186 ספר מצוות גדול פתח ↗

קמא לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים ותנ' רבי ישמעאל אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול ובכל מקום איסור הנאה ואיסור אכילה לאו אחד הם ולא נמנ' בחשבון כי אם שני לאוין ובארנו שם כל עניני בשר בחלב ודין חתיכה עצה נעשית נבלה ודין כחל ודין כף חולבת בתבשיל בשר או להיפך ודין דברים האסורים שנתערבו ודין כל דבר שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה ודין גבינות שנעשו מבהמה טרפה:

186 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וּבָשָׂר בֶּחָלָב

1 שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר "לא תבשל גדי, בחלב אימו" שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא.

186 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לבשל בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. דברים י״ד:כ״א

186 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב – שֶׁלֹּא נְבַשֵּׁל בְּשַׂר בְּהֵמָה בְּחָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג יט לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. וּבָא הַפֵּרוּשׁ חולין קיג, א, דְּלָאו דַּוְקָא גְּדִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל בְּשַׂר בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע, שֶׁאֵין לְשׁוֹן גְּדִי אֶלָּא לְשׁוֹן בְּשַׂר בְּהֵמָה, וְהוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן גְּדִי, לְפִי שֶׁהַבָּשָׂר דָּבָר רַךְ כִּגְדִי. וְאֵיךְ אַתָּה לָמֵד כֵּן, מִמַּה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב גְּדִי, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ גְּדִי עִזִּים, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּדִי סְתָם לָאו דַּוְקָא גְּדִי עִזִּים, אֶלָּא אַף כָּל בְּשַׂר בְּהֵמָה כַּיּוֹצֵא בוֹ בַּמַּשְׁמָע. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, לְפִי הַדּוֹמֶה שֶׁהוּא כְּעִנְיָן מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמִצְוַת מְכַשֵּׁפָה, כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם דְּבָרִים שֶׁנֶּאֱסַר לָנוּ תַּעֲרָבְתָּן בְּסִבַּת הָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ שָׁם. וְאֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲרֹבֶת הַבָּשָׂר עִם הֶחָלָב בְּמַעֲשֵׂה הַבִּשּׁוּל יִהְיֶה סִבַּת אִסּוּרוֹ מִן הַיְּסוֹד הַהוּא. וּקְצָת רְאָיָה לָזֶה לְפִי שֶׁבָּא הָאִסּוּר לָנוּ בְּמַעֲשֶׂה הַתַּעֲרֹבֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֹאכְלֶנּוּ, שֶׁנִּרְאֶה בָּזֶה שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ מֵחֲמַת נֶזֶק אֲכִילָתוֹ כְּלָל רַק שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה פְּעֻלַּת אוֹתָהּ הַתַּעֲרֹבֶת וּלְהַרְחָקַת אוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. וְהִזְהִירָנוּ גַּם כֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאִם אוּלַי נַעֲשֶׂה הַתַּעֲרֹבֶת לְבַל נֹאכְלֵהוּ וְלֹא נֶהֱנֶה בּוֹ לְהַרְחִיק הָעִנְיָן. וַאֲפִלּוּ פסחים כה א אֲכָלוֹ מִבְּלִי שֶׁנֶּהֱנָה מִמֶּנּוּ כְּלָל, לוֹקֶה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר כָּל אִסּוּרֵי הַמַּאֲכָלוֹת, וְכָל זֶה מוֹרֶה שֶׁיְּסוֹד טַעְמוֹ הוּא מֵחֲמַת הַתַּעֲרֹבֶת, וְכָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ בְּכִשּׁוּף. זֶה נֹאמַר מִתּוֹךְ הַדְּחָק וַעֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִים לְמוֹדָעִי הַמְקֻבָּל. וְהָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב בָּעִנְיָן טַעַם אַחֵר מורה נבוכים ח"ג פמ"ח אָמַר, כִּי יֵשׁ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה יַעַבְדוּהָ בְּמַעֲשֶׂה תַּעֲרֹבֶת בָּשָׂר עִם חָלָב, וְלָכֵן הִרְחִיקָה הַתּוֹרָה אוֹתָהּ הַתַּעֲרֹבֶת. וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי אסתר ה יג. דִּינֵי הַמִּצְוָה, נִכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּקִצּוּר כְּמִנְהָגֵנוּ בְּמִצְוַת אִסּוּר הָאֲכִילָה וְהַהֲנָאָה בְּסֵדֶר כִּי תִשָּׂא. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וּבִשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲכָלוֹ, לוֹקֶה.