משנה תורה, מצוות לא תעשה ק״ס

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

1 שלא ייקח כוהן גרושה, שנאמר "ואישה גרושה מאישה לא ייקחו" ויקרא כא,ז.

160 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא יקח כהן חללה דכתי' וחללה לא יקחו. שם וכן שלא יקח כהן גרוש' דכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו.שלמו מצות נישואין דאוריתא

160 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גְּרוּשָׁה – שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן, בֵּין גָּדוֹל בֵּין הֶדְיוֹט, גְּרוּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כא ז וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּאִסּוּר זוֹנָה הַקּוֹדֵם לָזֶה מצוה רסו. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יבמות נט, א, שֶׁגְּרוּשָׁה הִיא נִקְרֵאת אֲפִלּוּ מִן הָאֵרוּסִין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן הַנִּשּׂוּאִין, אֲבָל הַמְּמָאֶנֶת שם קח, א אֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ בְּגֵט וְהֶחְזִירָהּ וּמֵאֲנָה בּוֹ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן. וְהַחֲלוּצָה, כְּלוֹמַר, אִשָּׁה שֶׁיָּצְאָה מִתַּחַת יַד יָבָם בַּחֲלִיצָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִדְּרַבָּנָן שם כד א, מִפְּנֵי שֶׁנָּתְנוּ לָהּ דִּין גְּרוּשָׁה. וְכֹהֵן שֶׁכָּנַס סְפֵק גְּרוּשָׁה אוֹ זוֹנָה וַחֲלָלָה מוֹצִיאָהּ בְּגֵט. אֲבָל כָּנַס סְפֵק חֲלוּצָה אֵין מוֹצִיאָהּ, שֶׁלֹּא גָּזְרוּ חֲכָמִים אֶלָּא עַל חֲלוּצָה וַדָּאִית. וְכָל שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַחְלֹץ, אִם נֶחְלְצָה לֹא נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה. יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהִיא חֲלוּצָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְאוֹתוֹ קוֹל, שֶׁהַחֲכָמִים הֵם שֶׁגָּזְרוּ עַל הַחֲלוּצָה לִהְיוֹת כִּגְרוּשָׁה וְהֵם הֵקֵלּוּ בָּהּ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּקִדּוּשִׁין וּבִיבָמוֹת. וְנוֹהֶגֶת בַּכֹּהֲנִים בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנָשָׂא גְּרוּשָׁה וּבָעַל חַיָּב מַלְקוּת, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בָּעַל אֵינוֹ מִתְחַיֵּב מַלְקוּת, וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחַיָּב שְׁנֵי לָאוִין מִשּׁוּם לֹא יִקַּח וּמִשּׁוּם לֹא יְחַלֵּל, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב לְמַטָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם מצוה רעד, וְלוֹקֶה עַל שְׁנֵיהֶם, אֵינוֹ לוֹקֶה לְעוֹלָם עַל אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא אַחַר שֶׁבָּעַל, אֲבָל לֹא בָּעַל אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם לֹא יִקַּח, דְּלָא יִקַּח אָגוּד הוּא בְּלָאו דְּלֹא יְחַלֵּל רמב"ם אסורי ביאה יז ד. וּפְעָמִים שֶׁיִּתְחַיֵּב כֹּהֵן גָּדוֹל אַרְבַּע מַלְקוּיוֹת בְּבִיאָה אַחַת, וּכְגוֹן שֶׁהִיא אַלְמָנָה וְנַעֲשֵׂית גְּרוּשָׁה וְנַעֲשֵׂית חֲלָלָה וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה, וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה יֹאמְרוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין עז ב אִסּוּר מוֹסִיף, שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה הָאַלְמָנָה הָיְתָה מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְשֶׁנִּתְגָּרְשָׁה נִתּוֹסַף בָּהּ אִסּוּר שֶׁנֶּאֶסְרָה לְהֶדְיוֹט, וַעֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, וּכְשֶׁנִּתְחַלְּלָה נִתּוֹסַף בָּהּ אִסּוּר שֶׁנֶּאֶסְרָה מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, וַעֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁנַּעֲשֵׂית זוֹנָה נִתּוֹסַף בָּהּ אִסּוּר לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ אִסּוּר בְּיִשְׂרָאֵל בְּזוֹנָה, שֶׁהַמְּזַנָּה בְּרָצוֹן תַּחַת בַּעְלָהּ אֲסוּרָה לַבַּעַל וְלַבּוֹעֵל. אֲבָל אִם נִשְׁתַּנָּה סֵדֶר זֶה וּכְגוֹן שֶׁנַּעֲשֵׂית תְּחִלָּה זוֹנָה וכו' אֵין חַיָּבִין עַל בִּיאָתָהּ אֶלָּא מַלְקוּת אַחַת, לְפִי שֶׁאֵין שָׁם אִסּוּר מוֹסִיף, וּכְלָל גָּדוֹל בְּכָל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת, אוֹ שֶׁהָיָה הָאֶחָד מוֹסִיף דְּבָרִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אוֹ אִסּוּר כּוֹלֵל.