משנה תורה, מצוות לא תעשה קנ״ד

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

154 ספר המצוות פתח ↗

הזהיר מהקדים חקי הזרע קצתם על קצתם אבל יוציאם כסדרן, ובאור זה החטה דרך משל כשזרוה היא טבל יוציא ממנה תחלה תרומה והיא חלק מחמשים ואח"כ יוציא מהנשאר מעשר ראשון ואח"כ יוציא מעשר שני מהנשאר ותנתן תרומה גדולה לכהן והמעשר ראשון ללוי ומעשר שני יאכל לבעלים בירושלים, ועל זה הסדר ראוי שיעשה, ובאה האזהרה מהקדים מה שראוי לאחר ומלאחר מה שראוי להקדים מאמרו מלאתך ודמעך לא תאחר כאילו יאמר לא תאחר ממלאתך ודמעך מה שראוי להקדימו. ובמשנת תרומה פ"ג המקדים תרומה לבכורים ומעשר ראשון לתרומה ושני לראשון אע"פ שהוא עובר בלא תעשה שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר מה שעשה עשוי: ובמכילתא מלאתך אלו הבכורים הניטלים מן המלאה ודמעך זה תרומה לא תאחר שלא תקדים שני לראשון ראשון לתרומה תרומה לבכורים כו', מכאן אמרו המקדים תרומה לבכורים ומעשר ראשון לתרומה, ומעשר שני לראשון אע"פ שהוא עובר בלא תעשה מה שעשה עשוי. וכבר התבאר בפ' ראשון מתרומה שהמקדים אינו לוקה. משפטים, הל' תרומות פ"ג:

154 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת – שֶׁלֹּא נַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת קְצָתָם עַל קְצָתָם אֶלָּא שֶׁנּוֹצִיאֵם בַּסֵּדֶר. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה הוּא שֶׁהַחִטָּה כְּשֶׁתּוּדַשׁ וּתְנֻקֶּה, הִיא טֶבֶל, וּפֵרוּשׁ טֶבֶל הִיא תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הוּרְמָה, וְהַחִיּוּב עָלֵינוּ בָּהּ לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה תְּחִלָּה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וּמִן הַתּוֹרָה קידושין כט ב אֲפִלּוּ חִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת הַכְּרִי, אֲבָל חֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁהוּא חֵלֶק אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, וְאַחַר כָּךְ מִמָּה שֶׁנִּשְׁאַר הַחִיּוּב עָלֵינוּ לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מַעֲשֵׂר וְהוּא נִקְרָא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. וְאַחַר כָּךְ מִמָּה שֶׁנִּשְׁאַר יֵשׁ לָנוּ לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר אַחֵר וְהוּא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְתִנָּתֵן תְּרוּמָה לְכֹהֵן, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְלֵוִי, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁיֹּאכְלוּהוּ בְּעָלָיו בִּירוּשָׁלַיִם. וְעַל זֶה הַסֵּדֶר אָנוּ חַיָּבִים שֶׁנַּפְרִישׁ מִן הַתְּבוּאָה חֲלָקִים אֵלֶּה, וּבָאָה לָנוּ הַמְּנִיעָה בָּזֶה שֶׁלֹּא נַקְדִּים תרומות ג י מִזֶּה מַה שֶּׁרָאוּי לְאַחֵר וְלֹא נְאַחֵר מָה שֶׁרָאוּי לְהַקְדִּים, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כב כח מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר, וְהוּא כְּאִלּוּ אָמַר מִמְּלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר מַה שֶּׁרָאוּי לְהַקְדִּימוֹ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, כִּי בְּהֵעָשׂוֹת הַדְּבָרִים עַל סִדְרָן לֹא יָבוֹא בָּהֶן הָעִרְבּוּב וְהַטָּעוּת, וּכְשֶׁאֵינָן נַעֲשִׂים כֵּן יִהְיֶה הַטָּעוּת נִמְצָא בָּהֶן תָּמִיד. וּבִהְיוֹת הַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעַשְׂרוֹת דָּבָר גָּדוֹל בְּקִיּוּם הַדָּת, כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּסֵדֶר רְאֵה, וְשׁוֹפְטִים, צִוָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִזָּהֵר בָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לָבוֹא בְּחֶשְׁבּוֹנָן לִידֵי טָעוּת לְעוֹלָם. וּבְשָׁמְעֵנוּ טוֹב מִזֶּה מִן הַמְּקֻבָּלִים, נְקַבֵּל. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תרומות שם שֶׁאִם עָבַר וְהִקְדִּים בְּעִנְיָן זֶה מָה שֶׁאֵין רָאוּי לְהַקְדִּים, מָה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי, וְלֹא נִתְחַיַּבְנוּ לַחְזֹר וּלְעָרֵב הַכֹּל וְיַפְרִישֵׁם פַּעַם שְׁנִיָּה. וְכֵן מָה שֶׁדָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת תְּרוּמָה שם ז וּבַמְּכִילְתָּא שם מְלֵאָתְךָ, אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים הַנִּטָּלִים מִן הַמְּלַאי, כְּלוֹמַר קֹדֶם שֶׁנָּטַל מִן הַדָּבָר כְּלוּם, זֶהוּ לְשׁוֹן מְלַאי כְּלוֹמַר שֶׁהוּא כְּדָבָר מָלֵא לְגַמְרֵי. וְדִמְעֲךָ, זוֹ תְּרוּמָה. לֹא תְאַחֵר, שֶׁלֹּא תַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים וְכוּלֵּי. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּמַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת פ"ג מה' תרומה וְנוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁם, כְּדַעַת הָרַמְבַּ"ם ז"ל הל' תרומות א כו שֶׁכָּתַב שֶׁמִּצְוַת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת מִן הַתּוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָהּ. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְהִקְדִּים דְּבָרִים אֵלּוּ זוֹ לָזוֹ, דִּינוֹ כְּעוֹבֵר עַל מִצְוַת מֶלֶךְ, אֲבָל אֵין לוֹקִין עָלָיו, שֶׁכָּךְ נִתְבָּאֵר שָׁם בִּתְרוּמָה עי' תמורה ד א שֶׁאֵין בְּזֶה הַלָּאו מַלְקוּת.

1 שלא להקדים תרומה לביכורים, ולא מעשר ראשון לתרומה, ולא מעשר שני לראשון, אלא מוציאין על הסדר: .ביכורים תחילה, ואחר כך תרומה גדולה, ואחר כך מעשר ראשון, ואחר כך מעשר שני; שנאמר "מלאתך ודמעך, לא תאחר" שמות כב,כח, כלומר לא תאחר דבר הראוי להקדימו.