משנה תורה, מצוות לא תעשה קמ״ד

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

144 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מלאכול בכור חוץ לירושלים כשהוא תמים. והוא אמרו יתעלה לא תוכל וגו' ובכורות בקרך וצאנך. ולשון ספרי ובכורות זה הבכור לא בא הכתוב אלא לזר שאכל את הבכור בין לפני זריקת דם בין לאחר זריקת דם שעובר בלא תעשה. הנה כבר התבאר לך שזה הלאו כולל שני ענינים, אזהרת הזר מאכול תמים, ואזהרת הכהן מלאכלו חוץ לירושלים, ושני הענינים דינם נתלה בבכור תמים, ומי שעבר על זאת האזהרה לוקה. שם, הלכות בכורות פ"א:

144 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם – שֶׁלֹּא יֹאכַל הַכֹּהֵן בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וּכְמוֹ כֵן שֶׁלֹּא יֹאכַל זֵר מִן הַבְּכוֹר בְּשׁוּם מָקוֹם, כִּי הַמִּצְוָה בּוֹ שֶׁיֹּאכְלוּהוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַשֵּׁם, מִן הַטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה מצוה יח. וְעַל כָּל זֶה נֶאֱמַר דברים יב יז לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ'. וּבְכוֹרוֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי כאן, ועיין מכות יז א וּבְכוֹרוֹת זֶה הַבְּכוֹר, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְזָר שֶׁאָכַל בְּכוֹר, בֵּין לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וְאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יְלַמֵּד הַכָּתוּב זוּלָתִי עִנְיָן זֶה עי' ספה"מ להרמב"ם ל"ת קמד, אֲבָל יֹאמַר שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל הַלָּאו הַזֶּה. וְנִמְצָא שֶׁכְּלוּלִים בּוֹ שְׁנֵי הָעִנְיָנִים שֶׁזָּכַרְנוּ, מְנִיעַת הַזָּר מִלֶּאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים בְּשׁוּם מָקוֹם, וּמְנִיעַת הַכֹּהֵן כְּמוֹ כֵן מִלֶּאֱכֹל אוֹתוֹ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וּשְׁנֵי הָעִנְיָנִים תְּלוּיִם בִּבְכוֹר תָּמִים. וְשָׁם בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה כָּתַבְתִּי מִצְוַת הַבְּכוֹר בְּאֵיזֶה זְמַן וּבְאֵי זֶה מָקוֹם נוֹהֶגֶת, וְחִלּוּק הַדֵּעוֹת לְרַבּוֹתַי יִשְׁמְרֵם אֵל בְּעִנְיַן הַבְּכוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה. וּבְטַעַם הֱיוֹתוֹ נֶאֱכָל בִּירוּשָׁלַיִם אֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ, כִּי הוּא מִכְּלַל הַקֳּדָשִׁים, וּכְמוֹ שֶׁבָּא בַּמִּשְׁנָה בִּזְבָחִים פֶּרֶק ה' מ"ח, הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח קָדָשִׁים קַלִּים וְכוּ'. וּכְבָר הֶעְתַּרְתִּי דְּבָרַי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מצוה שס בְּטַעַם אֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ וֶאֱכֹל אוֹתָם מְשָׁרְתֵי הַשֵּׁם. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מִי הוּא הַזָּר אֵצֶל אֲכִילַת הַבְּכוֹר, וְהַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בּוֹ, וּזְמַן אֲכִילָתוֹ הַכֹּל מְבֹאָר בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מִקָּדָשִׁים קְצָת מִדִּינִין אֵלּוּ הלכות בכורות פ"א. וְכֹהֵן הָעוֹבֵר עַל זֶה וְאָכַל כַּזַּיִת מִבְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם חַיָּב מַלְקוּת.

1 שלא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים, שנאמר "לא תוכל . . . ובכורות" דברים יב,יז.