משנה תורה, מצוות לא תעשה קי״ג

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

113 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מעשות עבודה בקדשים. והוא אמרו יתעלה לא תעבוד בבכור שורך ולמדנו שאר קדשים מבכור שהם כלם אסורין בעבודה. וכבר התבאר בסוף מכות דף כ"א: שמי שעבד בקדשים לוקה. ראה אנכי, הלכות מעילה פ"א:

113 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים – שֶׁלֹּא נַעֲבֹד עֲבוֹדָה בִּבְהֵמוֹת הַקֳּדָשִׁים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים טו יט לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים, נִלְמָדִים מִן הַבְּכוֹר, כְּמוֹ שֶׁבָּא בִּבְכוֹרוֹת כה, א. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְהַרְחִיקֵנוּ מֵהִתְקָרֵב אֶל הַקֳּדָשִׁים וּמִנְּגֹעַ בָּהֶן, כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר זֶה בְּלָאו דְּאִסּוּר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין מצוה תסט וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בכורות שם כָּל קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, בֵּין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין קָדָשִׁים קַלִּים אֲסוּרִים בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה עי' רמב"ם מעילה פ"א הל' א ז, וְאָסוּר לַהֶדְיוֹט לֵהָנוֹת מִקָּדְשֵׁי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בֵּין מִדְּבָרִים הַקְּרֵבִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, בֵּין מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְכָל הַנֶּהֱנֶה בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה מִקָּדְשֵׁי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מָעַל. דְּבָרִים שֶׁהֻתְּרוּ בַּאֲכִילָה מִן הַקָּרְבָּנוֹת, כְּגוֹן, בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם אַחַר זְרִיקַת דָּמָן אוֹ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אַחַר זְרִיקַת דַּם שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים אֵין בָּהֶן מְעִילָה, אֲפִלּוּ אָכַל הַזָּר מֵאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, הוֹאִיל וְהֵן מֻתָּרִין לְמִקְצָת בְּנֵי אָדָם לֵהָנוֹת בָּהֶן, כָּל הַנֶּהֱנֶה מֵהֶן לֹא מָעַל, וַאֲפִלּוּ נִפְסְלוּ וְנֶאֶסְרוּ בַּאֲכִילָה, הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הֶתֵּר אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מְעִילָה. כָּל הַמּוֹעֵל בְּזָדוֹן לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם מָה שֶׁפָּגַם מִן הַהֶקְדֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ, וְהָאַזְהָרָה שֶׁל מְעִילָה, מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ' וּנְדָרֶיךָ. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לָאוֹכֵל בְּשַׂר עוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה מצוה תמז, הוֹאִיל וְכֻלָּהּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר כָּל קֹדֶשׁ שֶׁהוּא לְהַשֵּׁם לְבַדּוֹ, בֵּין מִקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בֵּין מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, אִם נֶהֱנָה מֵהֶן בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה לוֹקֶה. מָעַל בִּשְׁגָגָה מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנָה וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ, וּמֵבִיא אַיִל בִּשְׁתֵּי סְלָעִים וּמַקְרִיבוֹ אָשָׁם וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא אֲשַׁם מְעִילוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ה טו טז בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְיָ וְגוֹ' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיְיָ וְגוֹ' וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו, וְשִׁלּוּם הַקֶּרֶן עִם הַתּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ וַהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִצְוַת עֲשֵׂה מצוה קכז. תַּשְׁלוּם הַקֶּרֶן וַהֲבָאַת הָאָשָׁם, מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה, וְאֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר שם בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ, אַיִל וְאָשָׁם מְעַכְּבִין, וְאֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב. הֵבִיא מְעִילָתוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ לֹא יָצָא. נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם מָעַל אִם לֹא מָעַל, פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִן הַקָּרְבָּן. וְהַחֹמֶשׁ הֲרֵי הוּא כִּתְחִלַּת הַהֶקְדֵּשׁ, וְאִם נֶהֱנָה בּוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים מצוה שנה שֶׁהַחֹמֶשׁ אֶחָד מֵאַרְבָּעָה עַל הַקֶּרֶן, עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מְעִילָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֲבָל אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְהַנֶּהֱנֶה מֵהֶם מְשַׁלֵּם קֶרֶן לְבַד, וְאֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ, וְאֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמַסֶּכֶת מְעִילָה פ"ג. וְכָל קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, בֵּין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין קָדָשִׁים קַלִּים, אֲסוּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים, וְהַגּוֹזֵז אֶת הַשּׁוֹר אוֹ הָעוֹבֵד בּוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, וְתוֹלֵשׁ אֵינוֹ כְּגוֹזֵז. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שם ה"ז יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה, עַד שֶׁיִּגְזֹז כְּדֵי רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל, לֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מִשַּׁבָּת. סְפֵק קָדָשִׁים שם ה"ח, כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁהִיא סְפֵק בְּכוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין בְּגִזָּה וּבַעֲבוֹדָה, וְהַגּוֹזֵז אוֹ הָעוֹבֵד בָּהֶן אֵינוֹ לוֹקֶה. בֶּהֱמַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם וְנִפְדֵּית, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ מצוה תמא, אֵינָהּ מֻתֶּרֶת בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, וַהֲרֵי הִיא בְּאִסּוּרָהּ, עַד שֶׁתִּשָּׁחֵט. נִשְׁחֲטָה אַחַר פִּדְיוֹנָהּ הֻתְּרָה בַּאֲכִילָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן אוֹ קָדַם מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן, אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ לַמִּקְדָּשׁ אֵינָהּ אֲסוּרָה בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, נִפְדֵּית הֲרֵי הִיא כְּחֻלִּין לְכָל דָּבָר, וְתֵצֵא לְחֻלִּין, לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁהַקְּדֻשָּׁה חָלָה עַל גּוּפָן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין מִתְּחִלָּה, וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחֻלִּין לִגָּזֵז וְלֵעָבֵד לְעוֹלָם. וְאָסוּר לְהַרְבִּיעַ בִּבְכוֹר אוֹ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. וּמֻתָּר לִתְלֹשׁ אֶת הַשֵּׂעָר לְכַתְּחִלָּה מִן הַקֳּדָשִׁים, כְּדֵי לְהַרְאוֹת הַמּוּם לַמֻּמְחֶה, וְאוֹתוֹ הַשֵּׂעָר שֶׁתָּלַשׁ, אוֹ שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַבְּהֵמָה, אוֹ מִן הַבְּכוֹר, אוֹ מִן הַמַּעֲשֵׂר הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁיִּשָּׁחֲטוּ מִפְּנֵי מוּמָן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַשְׁהֶה אוֹתָן, הוֹאִיל וְאֵינָן בְּנֵי כַּפָּרָה. אֲבָל צֶמֶר הַנּוֹשֵׁר מִן הַחַטָּאת וְאָשָׁם מֻתָּר בַּהֲנָאָה לְאַחַר שְׁחִיטָתָן מִפְּנֵי מוּמָן, הוֹאִיל וּלְכַפָּרָה הֵן בָּאִין אֵינוֹ מַשְׁהֶא אוֹתָן, וְאִם נִתְלַשׁ מִן הָעוֹלָה הֲרֵי זֶה סָפֵק. וְכָל שֶׁנִּתְלַשׁ מִן הַקֳּדָשִׁים אַחַר שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָאָה, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא תָּלַשׁ בְּיָדוֹ, חוּץ מִן הַבְּכוֹר, שֶׁאַף הַנִּתְלָשׁ מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם אָסוּר בַּהֲנָאָה. הַשּׁוֹחֵט בְּכוֹר אוֹ שְׁאָר הַמֻּקְדָּשִׁין תּוֹלֵשׁ הַשֵּׂעָר מִכָּאן וּמִכָּאן לַעֲשׂוֹת מָקוֹם לַסַּכִּין, וְלֹא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ. קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, אֲפִלּוּ בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה אֲסוּרִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲבָל מִן הַתּוֹרָה אֵינָן אֲסוּרִין, לְפִיכָךְ הַגּוֹזֵז אוֹתָן אוֹ הָעוֹבֵד בָּהֶן אֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. הַמַּקְדִּישׁ עֻבָּר לַמִּזְבֵּחַ אִמּוֹ אֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲבָל מִן הַתּוֹרָה אֵינָהּ אֲסוּרָה, אֲבָל לִגְזֹז אוֹתָהּ מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁעֲבוֹדָתָהּ מַכְחֶשֶׁת אֶת הָעֻבָּר גָּזְרוּ בָּהּ, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת בְּגִזָּה, לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ הֶפְסֵד לַוָּלָד. הִקְדִּישׁ אֵבֶר אֶחָד מִן הַבְּהֵמָה, בֵּין לְבֶדֶק הַבַּיִת בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק, אִם אֲסוּרָה כֻּלָּהּ בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה אוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה, לְפִיכָךְ אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת שם. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עבודה זרה יג א שֶׁאֵין מַקְדִּישִׁין בְּהֵמָה לְקָרְבָּן, וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת בַּזְּמַן הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים, מִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁהִקְדִּישׁ הֶקְדֵּשׁוֹ הֶקְדֵּשׁ. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָבַד בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים כָּעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ, חַיָּב מַלְקוּת.

1 שלא לעבוד בקודשים, שנאמר "לא תעבוד בבכור שורך" דברים טו,יט.