משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים ה׳

« Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Defilement of Foods 4:3 Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Defilement of Foods 6:12 »

מקור: משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים ה׳

1 תוספות על חולין פתח ↗

אין יד לפחות מכזית - פי' בקונטרס כגון פול או חצי זית בשר ולו יד והרי הוא עם כביצה אוכלין ואין נראה דאפילו היה נוגע בחצי זית עצמו לא היה טמא מדאמרי' בפ"ק לעיל חולין דף כד: התורה העידה על כלי חרס אפילו הוא מלא חרדל אלמא אי לאו אויר כלי חרס לא הוי כמו במחובר אע"פ שנוגעין יחד ותנן נמי בפרק בתרא דחגיגה דף כ: הכלי מצרף כל מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה ומבעיא לן בהקומץ רבה מנחות דף כד. אי דוקא דנגעי אהדדי או לא ואי נגיעה חשיב כמחובר א"כ פשיטא דבלא נגיעה איירי דבנגיעה לא היה צריך צירוף כלי ונראה לפרש שזה חצי זית מחובר עם כביצה אוכלין אבל אינו מחובר כל כך ואם היה מגביה אותו היה ניתק אותו כביצה אוכלין מאותו פחות מכזית דלא הוי יד לשאר אוכל אלא לפחות מכזית ולפי' הקונטרס שמפרש בעלמא דאוכל כל שהוא מקבל טומאה א"צ לומר שהוא מחובר עם שאר אוכלין אלא בעי אם מכניס טומאה לאותו חצי זית אבל להוציא אפילו היה זית שלם ונגע בו לא היה טמא דצריך כביצה ואפילו אם אין מקבל טומאה בכל שהוא מדאורייתא איכא למימר דמבעיא ליה אי מקבל טומאה מדרבנן דמדרבנן מקבל טומאה בכל שהוא:

3 משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים פתח ↗

כְּשֵׁם שֶׁיָּד לְטֻמְאָה כָּךְ יֵשׁ יָד לְהֶכְשֵׁר. שֶׁאִם הֻכְשַׁר הַיָּד הֻכְשַׁר כָּל הָאֹכֶל הַתָּלוּי בּוֹ. וְיֵשׁ יָד לְפָחוֹת מִכְּזַיִת. וְיֵשׁ שׁוֹמֵר לְפָחוֹת מִכְּפוֹל. וְשׁוֹמֵר שֶׁחִלְּקוֹ אֵינוֹ מִצְטָרֵף עִם הָאֹכֶל:

20 משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים פתח ↗

וְאֵלּוּ מִתְטַמְּאִים וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין. שָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְהַקַּפְלוֹטוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן יְבֵשִׁין. וְהָעַמּוּד שֶׁאֵינוֹ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאֹכֶל. וּמַלָעִין שֶׁל שִׁבֳּלִים וְהֵן הַשְּׂעָרוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ הַשִּׁבּלֶת שֶׁדּוֹמִין כְּמוֹ מַסָּר. וְעֵקְצֵי הָאֲגַסִּים וְהַקְּרוּסְטְמָלִין וְהַפְּרִישִׁין וְהָעוּזְרָדִין. וְעֹקֶץ דְּלַעַת טֶפַח הַסָּמוּךְ לָאֹכֶל. וְעֹקֶץ קֻנְדָּס טֶפַח. וְכֵן יַד הַפַּרְכִּיל טֶפַח מִכָּאן וְטֶפַח מִכָּאן. וְהַפַּרְכִּיל הוּא הַשָּׂרִיג שֶׁהָאֶשְׁכְּלוֹת תְּלוּיִין בּוֹ. וְיַד הָאֶשְׁכּוֹל כָּל שֶׁהוּא. וּזְנַב הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁרִקְּנוֹ. וְיַד הַמִּכְבָּד שֶׁל תְּמָרָה אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְהַמִּכְבָּד הוּא הָעֵץ הָאָדֹם שֶׁהַשַּׁרְבִיטִין תְּלוּיִין בּוֹ וְהַתְּמָרִין דְּבוּקוֹת בַּשַּׁרְבִיטִין. וּקְנֵה הַשִּׁבּלֶת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְיַד כָּל הַנִּקְצָרִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְשֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִקָּצֵר יְדֵיהֶם וְשָׁרְשֵׁיהֶן כָּל שֶׁהֵן. כָּל אֵלּוּ מִתְטַמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן יְדוֹת אֳכָלִין:

1 ידות האוכלין כו'. מדברי התוספות פ"ט דחולין דף קי"ח ד"ה אין נראה דס"ל דלא חשיב יד אלא כל שהוא מחובר כ"כ שאילו יגביה היד לא יהיה ניתק האוכל אבל אם אינו מחובר כ"כ ואם יגביה היד יהיה ניתק האוכל לא הוי יד לאוכל ואף דלענין צירוף דכביצה חשיב מחובר בענין זה א"ה כמבואר בפרק הקודם דין ג' לגבי יד לא חשיב:

1 ויש יד לפחות מכזית. רש"י ז"ל פירש דדוקא פחות מכזית והוא שיהא בו כפול הא פחות מפול אין לו יד והרשב"א בחידושיו כתב בשם הרמב"ן ז"ל דה"ה לפחות מפול וכבר הכריח הרשב"א כסברת רש"י יע"ש:

1 ויד כל הנקצרים כו'. כתב הרא"ש בתשובה כלל נ"ד סי"א על הפינוייל שהיד שלו הוא עד ג' טפחים יע"ש:

« Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Defilement of Foods 4:3 Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Defilement of Foods 6:12 »