משנת ארץ ישראל על משנה תמורה ג׳:ב׳:א׳-ב׳

2 על-פי כתב-יד קופמן

3 וולד תודה – קרבן תודה הוא שלמי נדבה ויקרא כב כט, ותמורתה וולדה וולד וולדה עד סוף העולם הרי אלו כתודה – מן הסתם זו דעתם של חכמים, ורבי אליעזר של המשנה הקודמת חולק, ובלבד שאינן טעונין לחם – קרבן תודה טעון חלות: "אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולֹת בשמן ורקיקי מצות משֻחים בשמן וסֹלת מֻרבכת חלֹת בלולֹת בשמן" ויקרא ז יב, אך התמורה קרבה ללא לחם, בניגוד לתמורת חטאת שטעונה נסכים. תמורת עולה – לפי מה שנאמר הכוונה לעולת יחיד פ"ב מ"א, וכן וולד תמורה וולדה וולד וולדן עד סוף העולם הרי אילו כעולה וטעונה הפשט וניתוח וכליל לאישים – כל אלה מצוות העולה: הפשטת העור, ניתוח האברים והעלאתם למזבח. לפי ההלכה העולה נשרפת כליל ואינה נאכלת. סדרת עבודות זו היא חובת העולה הרגילה משנה, זבחים פ"ה מ"ד.