משנת ארץ ישראל על משנה אהלות ט׳:י״ד

14 במי דברים אמורים בזמן שהיא כלי היתה פחותה ופקוקה בקש או מחזקת ארבעים סאה – אם היא פחותה ופקוקה היא ככלי, על כן יש להבין את המילה "או" כמילה מחברת: פחותה ופקוקה ומחזקת ארבעים סאה, וליתר דיוק הייתה מחזקת ארבעים סאה והיא כלי אפילו פחותה ופקוקה. המקרה המתואר במשנה הוא המקרה של משניות ג, ח, אלא ששם הכוורת הייתה בתוך הבית. כדברי חכמים – כמו במשנה יב. טומאה תחתיה בתוכה או על גבה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת – הכוורת אינה גבוהה טפח מהקרקע, כפי שברור מההמשך, ולכן הטומאה רוצצת מתחת לאוהל. במשניות ג, ח נאמר "וכנגדה טמא", ומשנתנו משתמשת במינוח "בוקעת ועולה". עד כאן משנתנו היא כמשניות ג, ח. עם זאת, קיים גם הבדל בין משנתנו למשניות הקודמות. שם אם הייתה הטומאה בתוכה ופי הכוורת לחוץ "אין טמא אלא תוכה" משנה ג, ואילו במשנתנו הכוורת אינה נחשבת לאוהל אלא הטומאה עולה ובוקעת רק מעל מקום הטומאה. במקביל, אם הטומאה מתחת לכוורת או מעליה במשנתנו אין הכוורת מצילה כלל, ושם היה התוך הדבש טהור. אם כן, גם משנה יד מהלכת בשיטה של משנה יג שהכוורת איננה אוהל לא להציל ולא להביא את הטומאה.

15 רבי אליעזר – מן הסתם הוא רבי אלעזר, התנא מדור אושא וחברו של רבי שמעון. חילופי הנוסח אליעזר-אלעזר הם תדירים. ורבי שמעון אומרים אין טומאה עולה לה אף לא יורדת ממנה – במשנה יב נאמר "כדברי חכמים", ועתה מתברר שאכן יש מי שחולק על ההלכה. השאלה היא על מה הם חולקים. למעשה קיימות שתי אפשרויות:

16 1. הם סבורים שאם הכוורת נמוכה הטומאה אינה בוקעת, זאת משום שסתם טומאה אינה בוקעת ועולה. עמדה זו חולקת על כל מה ששנינו במשניות הקודמות, ברם אנו יודעים שאכן רבי יוסי חולק על הלכה מפורסמת זו.

17 2. הם סבורים שטומאה שבתוכה אינה בוקעת ועולה, ואין הטומאה מבחוץ בוקעת ועולה לתוך הכוורת. זו העמדה של כל המשניות לעיל. אם כן, לפנינו מחלוקת פשוטה: מצד אחד ניצבות משניות א-ח ורבי אלעזר ורבי שמעון, וכן "חכמים" של משנה יב, ומצד שני "חכמים" של משניות יג-יד.

18 אנו מעדיפים את הפירוש השני המאפשר להבין את כל העמדות ההלכתיות שבפרק.

19 היתה גבהה מן הארץ טפח טומאה תחתיה – בדפוס הראשון מנ משנה זו חסרה ומופיעה בדפוסים מאוחרים, תחתיה טמא – הכוורת מהווה אוהל למה שמתחתיה, כמו במשניות ב ו- ד. רוב עדי הנוסח אינם גורסים כאן "טמא" ומסתפקים בכך שההלכה מצויה בסוף המשנה. בתוכה – צריך להבין שתחתיה טמא וכן תוכה, וזו העמדה המיוחדת של משניות יג-יד שהכוורת אינה מצילה את מה שבתוכה, בניגוד לכך שבמשניות ב, ד תוכה היה טהור. או תחתיה – נמחק בקו, על גבה כנגדו עד הרקיע טמא – כדין כל טומאה בשטח פתוח. משפט זה חוזר אפוא על עמדת "חכמים" שבמשניות יג-יד, זו השונה ממשניות א-ח.

20 נמצאנו למדים:

21 1. משניות יג-יד הן משניות מעריכה אחרת מזו של משניות א-ח, אך ניכרת קרבה סגנונית בין שני הגושים. אפשר שבמהלך עריכת הפרק נוסחו כל המשניות באותה צורה סגנונית, ואפשר שהצורה החיצונית הזהה הייתה כבר במשנה הקדומה שממנה לוקטו משניות יג-יד. המשניות האחרונות יג-יד משתמשות במינוח "טומאה בוקעת ועולה" במקום "כנגדו טמא". הן עוסקות בכוורת בחוץ ולא בכוורת בפתח. משנה יב גם היא עוסקת בכוורת בחוץ, אך הלכותיה וסגנונה זהים לאלו של משניות א-ח.

22 2. משניות א-ח הן בשיטת רבי אלעזר ורבי שמעון. "חכמים" של משניות יג-יד חלוקים על עמדה זו. "חכמים" של משנה יב אינם ה"חכמים" של משנה יד אלא להפך, הם מהלכים בשיטת המשניות א-ח שהיא שיטת רבי אלעזר ורבי שמעון.

23 3. המחלוקת היא עקרונית: האם טומאה חודרת ופורצת מתוך כוורת. לדעת רבי אליעזר ורבי שמעון ומשנה יג הכוורת אטומה ונחשבת לכלי סגור. למעשה נחשבת הכוורת למעין כלי חרס סגור, והיא אפוא כלי יוצא דופן. אלבק מסביר שלעתים הכוורת היא אוהל פתוח ואוהל פתוח חוצץ, אך אין בכך הסבר לשאלה למה אין טומאה חודרת אליה.

24 פירושנו שונה בנקודה זו מעמדת רוב המפרשים. אנו מניחים שייתכן שמשניות יג-יד שונות בתפיסתן ההלכתית מהמשניות הקודמות להן. אנו מעדיפים להציג מחלוקת משניות במקום ליצור הרמוניזציה על ידי אוקימתא שאיננה בלשון המשנה. יתר על כן, הרי המחלוקת כתובה במפורש במשנה יד, ורמוזה גם במשנה יב. מעתה, עלינו רק לבחור באיזו דרך הילכו המשניות הקודמות א-ח.

25 לא הארכנו בהצעות מפרשים אחרים, עם זאת עלינו להצביע על דרכו של בעל "מעייני יהושע" שבה בחרו המפרשים בני זמננו אלבק, קהתי, גולדברג, נויסנר ועל הסיבות לכך שהתקשינו בה. בעל "מעייני יהושע" מסביר את:

26 משניות א-יא בכוורת קטנה שאינה מקבלת טומאה, וכאמור המשנה מבחינה בין מחולחלת ואפוצה;

27 משניות יב-יד בכוורת המקבלת טומאה;

28 משנה יב בכוורת גדולה מחזקת ארבעים סאה;

29 משנה יג בכוורת המקבלת טומאה וקטנה מארבעים סאה;

30 משנה יד בכוורת גדולה.

31 אין בדבריו הסבר לשוני שבין משנה יב למשנה יד.

32 המפרשים מתקשים מדוע משנה יד אינה משתמשת במינוח "אפוצה" ו"מחולחלת", אך ברור ששם מדובר בכוורת המצויה מחוץ לבית, ואין טעם לאבחנה בדבר מצב הכוורת בפתח הבית.

33 אנחנו מתקשים להעמיד את כל אבחנות המשנה סביב השאלה האם הכוורת מקבלת טומאה, מכמה סיבות:

34 1. אבחנה זו איננה בלשון המשנה; אם היא הבסיס לכל ההלכות מדוע איננה נזכרת במפורש?

35 2. משנה יב מוכיחה שדין כוורת מקבלת טומאה וגדולה כדין כוורת אפוצה שאינה מקבלת טומאה, מכאן שעיקר האבחנה איננה בחומר של הכוורת אלא בשאלת ניידותה, כמו שאנו הצענו.

36 3. מבחינה רֵאלית לא שמענו על כוורת מחומר שאיננו מקבל טומאה. אמנם שמענו על כלי גללים גדולים תוס', כלים בבא מציעא פ"ה ה"א, עמ' 583, אבל לא שמענו על כוורות מאבן אלו כבדות מדי לטלטול ואף לא על כוורות רק מגללים. כוורת הבנויה מגללים וחלמא טיט עבה סביר שמקבלת טומאה.

37 4. גם אם כוורת אינה מקבלת טומאה, אין זה אמור לשנות את דינם של המאכלים שבתוכה, ואף לא את הדין של הנוגע בה מבחוץ, במיוחד אם היא פתוחה. כלי כזה אינו מקבל טומאה בעצמו, אך טומאה חודרת לתוכו כרגיל. השאלה היא רק אם הוא אוהל להביא או לחצוץ מהטומאה, ואוהל יכול שיהא עשוי מחומרים המקבלים טומאה. אשר לנוגע בכלי שאינו מקבל טומאה במבחוץ – הרי הוא טמא כמו הנוגע במערת קבורה או בארון קבורה החקוק בסלע שבו נעסוק במשנה הבאה. כל העיקרון ההלכתי בעייתי.

38 5. משניות יב, יד אמורות, לפי הסבר זה, לעסוק בכלי המקבל טומאה אך הוא גדול ובגלל זה הוא אינו מקבל טומאה, שכן כלי כזה נחשב לאוהל ומביא וחוצץ פ"ח מ"א. אם כן למה יהא הבדל בין ההלכות במשנה יד להלכות במשניות ב, ו שגם הן עוסקות בכוורת שאינה מקבלת טומאה בגלל טיב החומרים שלה?

39 6. נראה לנו שמשניות יב ו- יד מבטאות את הקשר הברור זהות הלכתית שבין "אפוצה" ל"מחזקת ארבעים סאה".

40 7. המפרשים לא העניקו חשיבות ראויה להבדלי הניסוח. משניות יג-יד מתנסחות בצורה שונה. במקום המינוח "כנגדו טמא" הן משתמשות במינוח "טומאה בוקעת ועולה...". הבדלי הניסוח מעידים על עריכה שונה, ומאפשרים לפרש שהמשניות הללו חולקות על קודמותיהן. שיטת עבודה זו היא מתרומותיו של המחקר המדעי הפילולוגי, ואין זה מקרה שבספרות המפרשים הבדל כזה נחשב לזניח. זאת ועוד, במשנה יד נאמר במפורש שיש מחלוקת, ומעתה עלינו רק לקבוע לפי איזה מהצדדים מהלכות המשניות הקודמות. גם במשנה יב נרמזת מחלוקת, אך לא נאמר מי החולק ומה דעתו. לכך הציע בעל "מעייני יהושע" הסבר ראוי בהפנותו למחלוקת האם כלי גללים גדולים הם ככלים ומקבלים טומאה? או כאוהלים תוס', כלים בבא מציעא פ"ה ה"א, עמ' 583.