מקור משנה אהלות ב׳:ו׳
6 הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וּרְבִיעִית דָּם מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְאֵבָר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְאֵבָר מִן הַחַי מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:
פירוש משנת ארץ ישראל על משנה אהלות ב׳:ו׳
6 השיזרה והגלגלת משני מתים ורביעית דם משני מתים ורובע עצמות משני מתים ואבר מן המת משני מתים ואבר מן החי משני אנשים רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין – המשנה מהלכת בשיטה שאבר מן המת מטמא בניגוד לרבי אליעזר, ראו פירושנו למשנה א. המחלוקת היא האם החפץ המטמא חייב להיות מאדם אחד או משניים. כפי שראינו לעיל במשנה א זו מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל עדיות פ"א מ"ז, ורבי עקיבא מהלך, באופן שיטתי, בשיטת בית שמאי, אם כי פגשנו גם מסורת מוחלפת שלפיה רבי עקיבא כשיטת בית הלל.
7 התלמוד הבבלי שואל האם המשנה מדברת על שדרה שיזרה וגולגולת או על כל אחת מהן בנפרד. השאלה היא על משמעות האות וי"ו, האם זו וי"ו החיבור או וי"ו החלוקה. השאלה נסובה כנראה על משנת נזיר שבה נאמר שהנזיר מגלח "על השדרה ועל הגולגולת" פ"ז מ"ב, כלומר שהן מטמאות. הבבלי מתדיין ארוכות בשאלה, אך כאמור אין היא מתייחסת למשנתנו.