משנת ארץ ישראל על משנה אהלות י׳:ו׳

6 ארובה שהיא בתוך הבית וקדירה נתונה תחתיה – שתי המשניות הבאות הן סיבוך נוסף של המקרים שנדונו במשניות הקודמות. הפעם הטומאה מתחת לארובה, אך היא מכוסה בקדרה. שאם תעלה אין שפתותיה נוגעות בארובה – הקדרה אינה מכסה את כל פי הארובה, טומאה תחתיה בתוכה או על גבה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת – המשנה מנוסחת בקיצור נמרץ, ופירוטה שבתוספתא יובא להלן. הנחת היסוד היא שהקדרה שעל הרצפה מצטרפת לתקרת הבית להיות גג האוהל. העובדה שרוב הגג מצוי במישור גובה אחד וחלקו במישור גובה שונה אינה משמעותית, ובלשון המשנה כאילו הקדרה עולה ו"מתיישרת" עם גג הבית. במקרה זה הארובה אינה סתומה לחלוטין, אלא יש בה פתח צר, פחות מפותח טפח. הקדרה עצמה אינה מהווה אוהל לטומאה כיוון שאינה גבוהה ממנה פותח טפח, ולכן טומאה בוקעת ועולה, והארובה אינה מהווה אוהל. כל מה שמצוי בדיוק מעל הטומאה טמא, וכל מה שבצדו טהור. להלן נחזור להנחה זו. היתה גבהה מן הארץ טפח טומאה תחתיה או בבית תחתיה והבית טמא – הקדרה וגג הבית הם אוהל אחד. מה שתחת הקדרה או על רצפת הבית מצוי תחת האוהל וטמא טומאת אוהל, תוכה וגבה טהור – כלי חרס מטמא רק מתוכו או באוהל, ומה שמעל הקדרה איננו בתוך האוהל הרי מעליו חור הארובה, וכאילו הקדרה נתונה על פי הארובה וסותמת אותה, לכן מה שמעל הסתימה טהור. הלכה זו של קדרה הסותמת את הארובה נדונה לעיל פ"ה מ"ג, ושם הובאה מחלוקת בית הלל ובית שמאי האם הקדרה מצילה את הכול. משנתנו מנוסחת כבית הלל.

7 בתוכה או על גבה הכל טמא – אם הטומאה בתוך הקדרה או מעליה הכול טמא. המפרשים מסבירים שהקדרה טמאה, ואין כלי טמא מציל. ברם פירוש זה קשה ביותר, הרי לעיל שנינו שאם הטומאה מתחת לארובה מה שכנגדה טמא, והבית טהור משנה א. ההסבר שהטומאה בוקעת מהקדרה כלפי מטה ו"נתקלת" בקרקעית הבית ומשם מתפשטת לבית עדיין קשה. הרי אם אין בבית קדרה כלל הבית טהור, ומדוע העובדה שקדרה מונחת על הטומאה תגדיל את היקף הטומאה? יתר על כן, למה יהא הבדל בין טומאה מתחת לקדרה שאין בה פותח טפח לבין טומאה מעל קדרה גבוהה? הרי בשני המקרים הטומאה איננה תחת אוהל, והקדרה "סותמת" את הארובה באותה מידה!

8 כפשוטה משנתנו מהלכת בדרך שונה ממשניות א-ו, או ליתר דיוק ההלכה איננה אחידה. הקדרה נתפסת כסתימה מלאה המשלימה את האוהל, אף שאיננה הרמטית, ומצד שני אין הסתימה מצילה כלי חרס טמא אינו מציל מטומאה. אמנם הטומאה מצויה כאילו מחוץ לאוהל בתוך כלי החרס או על גבו, אבל היא בוקעת לאוהל כלפי מטה דרך הקדרה הטמאה.

9 ואכן הרמב"ם גרס במשנתנו "הכל טהור", וכן פירש בפירוש המשניות הלכות טומאת מת טז, ה. תיקון זה מלמד על הקושי ההלכתי, אבל איננו בכל עדי הנוסח הטובים וקשה לקבלו.

10 משנתנו שונה מהמשניות הקודמות בפרט נוסף. אנו פירשנו והוכחנו שמה שכנגד הארובה טמא טומאת אוהל, ואילו משנתנו מניחה שמה שכנגד הארובה טמא רק מדין טומאה בוקעת ועולה.

11 בתוספתא יש הרחבה רבה של המשנה, ומה שבמשנה הוא מקרה אחד קדרה קטנה מהארובה בשתיים כפול שלוש אפשרויות קדרה צמודה לקרקע או גבוהה מהקרקע, וטומאה מתחתיה, בתוכה או בגבה הופך בתוספתא לארבעה מקרים כפול שני מצבים. מספר ההלכות קרוב לאלו של פרק ט.

12 האפשרויות הבסיסיות הן:

13 1. שפות הקדרה נוגעות בתקרה, כלומר היא גדולה מהארובה.

14 2. קדרה שהיא בגודל הארובה, "שאם תעלה עולה ויושבת בארובה ואופצת את כל" תוס', פי"א ה"ד, עמ' 608.

15 3. קדרה קטנה מהארובה "שאם תעלה עולה והולכת בארובה ואין בינה לארובה פותח טפח" תוס', פי"א ה"ה, עמ' 608. מקרה זה נדון במשנה, ונוסף נימוק "מפני שניצלת עם דופני של אוהל" שם.

16 4. קדרה קטנה מהארובה בהרבה "שאם תעלה עולה והולכת בארובה ויש בינה לארובה פותח טפח" שם.

17 בכל אחד מהמקרים הללו נבדקים שני מצבים, כשהקדרה צמודה לקרקע ואז הטומאה בוקעת ועולה וכשהקדרה גבוהה מהקרקע טפח ומהווה אוהל על הטומאה שמתחתיה. גם במשנה מצויים שני מצבים אלו.

18 בכל אחד משמונה מקרים אלו הטומאה עשויה להיות באחד מארבעה מקומות בבית, מתחת לקדרה, בתוכה או על גבה, ויש לבחון את הדין בארבעה מקרים מה דינם של חפצים בבית, מתחת לקדרה, בתוכה ובגבה.

19 בכל המקרים אם הקדרה נמוכה הטומאה בוקעת ועולה, ולא נאמר מה הדין אם הטומאה מעל הקדרה. כפשוטם של דברים אם הטומאה מעל הקדרה כאילו אין קדרה, והדין נדון במשנה א ובמקבילותיה. כל יתר הדיון הוא אם הקדרה גבוהה מהארץ טפח.

20 במקרה הראשון הקדרה סותמת את הארובה, האוהל שלם והטומאה חודרת מתוך הקדרה או מעל גבה לתוך החדר ומטמאת הכול. כאמור לעיל התקשינו מדוע הטומאה שמעל הקדרה או בתוכה מטמאות את הבית, הרי הן כאילו מעל האוהל, והסברנו את אשר הסברנו. בתוספתא אפשר להסביר שהטומאה נכנסת לחדר דרך הארובה שאיננה סתומה. אמנם הקדרה גדולה מהארובה, אך איננה הדוקה והסתימה רופפת ראו להלן.

21 במקרה השני, כשהקדרה גבוהה, אם הטומאה מתחת לקדרה הקדרה מהווה אוהל ומצטרפת לאוהל של הבית ומטמאת את מה שמתחת לקדרה או בבית. אם הטומאה מעל הקדרה או בתוכה הטומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת ואינה מטמאת את פנים הבית או מתחת לקדרה. הטומאה אינה חודרת מעל הקדרה לתוך החדר כיוון שהקדרה אופצת בארובה מכאן הסקנו את הנימוק לחדירת הטומאה במקרה הקודם.

22 במקרה השלישי, אם הטומאה מתחת לקדרה הקדרה מצטרפת לגג הבית כאוהל אחד, ותחתיה טמא, אבל תוכה, גבה והבית טהורים, "מפני שניצלת עם דופני של אוהל" ה"ה, עמ' 608, ואם הטומאה בתוכה, בבית או על גבה הכול טמא. הקדרה מהווה אוהל גם להציל את מה שאינו מתחת לקדרה. אין צריך לומר שעל פניה הלכה זו סותרת את קודמותיה. אם הטומאה אינה מתחת לקדרה הרי שהיא כאילו מחוץ לחדר וחודרת לבית דרך הרווח שבינה לבין הארובה.

23 במקרה הרביעי, אם הטומאה מתחת לקדרה רק תחתיה טמא והשאר טהור, אם היא בבית רק הבית טמא, ואם היא בתוכה או בגבה הכול טמא. הנימוק בתוספתא הוא שהיא נידונת כשיפועי אוהלים. אך לא כשיפועי אוהלים דלעיל פ"ז מ"ב, ששם הכול טמא והשיפוע כאוהל עצמו, אלא כדעה החולקת שאותה הבאנו לעיל פ"ט מי"ד ששיפוע האוהל אינו נחשב כאוהל אלא כמחוץ לו, וטומאה בגבה או בתוכה חודרת לבית דרך הפתח שאיננו סתום. התוספתא חולקת על המשנה המקרה השלישי בשאלה האם הבית טמא כשהטומאה מתחת לקדרה.

24 לא נעסוק כאן בפרטי ההלכות שבתוספתא, ונסתפק בקביעה שקשה לאתר שיטה הגיונית ואחידה.