משנת ארץ ישראל על משנה מעשר שני ב׳:ח׳

8 הפורט סלע ממעות מעשר שני – פורט משמעו הופך מטבע רב ערך למטבעות קטנים, בניגוד למצרף, כמו להלן פ"ד מ"ב. לפי ההמשך במשנה שלנו מדובר על מי שבא לירושלים ובידו מטבע "כבד" והוא מחליף אותו במטבעות קטנים כדי שיוכל לקנות בחנות. במקרה זה "פורט" הוא כל המחליף כסף בכסף. כן מופיע מונח זה במקורות אחרים תוס', בבא מציעא פ"ג ה"ט. הירושלמי מפרש כך את המשנה: "כיני מתניתא המצרף", ואין זה שינוי נוסח אלא פירוש.

9 בית שמי אומרים בכל הסלע מעות – עליו להחליף את כל הסלע בבת אחת כדי שלא ייווצר מצב שבו הוחלף כסף בכסף, וכדי שיהיה ברור שההמרה היא למטרות ניצול הכסף בירושלים. ההחלפה למטבעות נחושת הותרה, כאמור לעיל, כדי לאפשר קניות בירושלים, ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות– הסלע עשוי, כאמור, כסף ועולי הרגל הביאו אותו עמם. השקל גם הוא מטבע מכסף וערכו כחצי שקל הכוונה לשקל הקודש. המעות הן כמובן מעות נחושת. גם בית הלל מודים שאין להחליף כסף בכסף, אבל בצורה כזאת שחצי מהכסף חוזר להיות כסף וחצי הופך למעות – הדבר מותר, ואין הוא החלפת כסף בכסף אלא הכנה לניצולו היעיל. נמצאנו למדים שגם בית הלל מסתייגים מהחלפת כסף בכסף, אבל הם מקלים יותר מבית שמאי.

10 פירשנו לפי מסקנת הר"ש שבית שמאי לחומרא ומחייבים לפרוט את כל הסלע, אבל ניתן גם לפרש ההפך, שבית שמאי מקלים ומתירים לפרוט את כל הסלע אף אם איננו זקוק אלא לחלק ממנו, ובית הלל אומרים שאם אינו מתכוון להוציא את כל הסלע אסור לו לפרוט יותר מחצי, וכן פירש הרמב"ם. הר"ש דחה פירוש זה משום שאז בית הלל מחמירים, ומן הראוי היה למנות את משנתנו במסכת עדיות בין המקרים שבהם בית הלל מחמירים. לדעתנו הרשימות במסכת עדיות אינן מלאות. הן בבחינת "תנא ושייר", והשאלה אינה שאלה.

11 רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות על הכסף – כאן מדובר במי שיש לו חצי סלע כסף מעשר שני ופֵרות טריים בערך חצי סלע נוסף, והוא מחוץ לירושלים ורוצה לפדות את פֵרותיו. אם יפדה את שניהם כאחד יימצא מחלל שקל כסף על סלע כסף, וזו המרת כסף בכסף והיא אסורה, וחכמים מתירין – שכן אין כאן המרת כסף בכסף אלא המרת מטבעות כסף בערך נמוך במטבע "כבד" יותר.

12 בתוספתא מובאת תוספת לדברי רבי מאיר: "אלא אם יש עמו פרוטרוט" פ"ב ה"י. כלומר, מותר להמיר מטבעות ופֵרות בכסף אם המטבעות הם פרוטרוט מטבעות נחושת רבים ויש צורך לחללם. הפֵרות נדרשים להשלמת הסכום המתאים למטבע הכסף. בירושלמי פרטים שונים נג ע"ג בעניין.