משנת ארץ ישראל על משנה כלאים 9 פרקים

משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ח׳:ב׳

מהדורה: סדר זרעים, מאת שמואל ספראי וזאב ספראי, תל אביב. תשס"ח-תשע"ו

« משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ח׳:א׳ משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ח׳:ג׳ »

2 סנהדרין פתח ↗

הָכִי תְּנָא קַמֵּיהּ: חוֹמֶר בַּשַּׁבָּת מִשְּׁאָר מִצְוֹת, חוֹמֶר בִּשְׁאָר מִצְוֹת מִבַּשַּׁבָּת. חוֹמֶר בַּשַּׁבָּת – שֶׁהַשַּׁבָּת עָשָׂה שְׁתַּיִם בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מִצְוֹת. חוֹמֶר בִּשְׁאָר מִצְוֹת – שֶׁבִּשְׁאָר מִצְוֹת שָׁגַג בְּלֹא מִתְכַּוֵּין חַיָּיב, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּשַּׁבָּת. אָמַר מָר: חוֹמֶר בַּשַּׁבָּת, שֶׁהַשַּׁבָּת עָשָׂה שְׁתַּיִם כּוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דַּעֲבַד קְצִירָה וּטְחִינָה, דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי שְׁאָר מִצְוֹת – דַּאֲכַל חֵלֶב וָדָם. הָכָא תַּרְתֵּי מִיחַיַּיב, וְהָכָא תַּרְתֵּי מִיחַיַּיב! אֶלָּא, גַּבֵּי שְׁאָר מִצְוֹת דְּאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, הֵיכִי דָּמֵי? דַּאֲכַל חֵלֶב וָחֵלֶב. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי שַׁבָּת, דַּעֲבַד קְצִירָה וּקְצִירָה. הָכָא חֲדָא מִיחַיַּיב, וְהָכָא חֲדָא מִיחַיַּיב. וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פּוֹק תְּנִי לְבָרָא!״ מַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ דַּעֲבַד קְצִירָה וּטְחִינָה, ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מִצְוֹת״ אֲתָאן לַעֲבוֹדָה זָרָה כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: זִיבַּח וְקִיטֵּר וְנִיסֵּךְ בְּהֶעְלֵם אֶחָד – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. לָא מִיתּוֹקְמָא לֵיהּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: חוֹמֶר בִּשְׁאָר מִצְוֹת, שֶׁבִּשְׁאָר מִצְוֹת שָׁגַג בְּלֹא מִתְכַּוֵּין – חַיָּיב. שׁוֹגֵג בְּלֹא מִתְכַּוֵּין בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּקָסָבַר בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ, הֲרֵי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. אֶלָּא דַּחֲזָא אִנְדְּרָטָא וּסְגֵיד לֵיהּ. אִי קַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ בֶּאֱלוֹהַּ – מֵזִיד הוּא, וְאִי לָא קַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ – לֹא כְּלוּם הִיא. אֶלָּא מֵאַהֲבָה וּמִיִּרְאָה. הָנִיחָא לְאַבַּיֵּי, דְּאָמַר חַיָּיב. אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר פָּטוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא בְּאוֹמֵר מוּתָּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּשַּׁבָּת דְּפָטוּר לִגְמָרֵי. עַד כָּאן לָא בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן הֶעְלֵם זֶה וָזֶה – אֶלָּא אִי לְחַיּוֹבֵי חֲדָא, אִי לְחַיּוֹבֵי תַּרְתֵּי. פָּטוּר לִגְמָרֵי – לֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר. מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: רֵישָׁא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְסֵיפָא בִּשְׁאָר מִצְוֹת. וְשָׁגַג בְּלֹא מִתְכַּוֵּין, דְּקָסָבַר רוֹק הוּא וּבְלָעוֹ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּשַּׁבָּת, דְּפָטוּר. שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר – פָּטוּר. וְכִדְרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: הַמִּתְעַסֵּק בַּחֲלָבִים וּבַעֲרָיוֹת – חַיָּיב, שֶׁכֵּן נֶהֱנֶה; הַמִּתְעַסֵּק בְּשַׁבָּת – פָּטוּר, מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה. רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּלָא מוֹקֵים מַתְנִיתָא רֵישָׁא בְּחַד טַעְמָא וְסֵיפָא בְּחַד טַעְמָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דִּמְתַרְגֵּם לִי חָבִית אַלִּיבָּא דְּחַד תַּנָּא, מוֹבֵילְנָא מָאנֵיהּ בָּתְרֵיהּ לְבֵי מַסּוּתָא. גּוּפָא,

2 תלמוד ירושלמי כלאים פתח ↗

רִבִּי זְעִירָא רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כֲּהָנָא הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעִירָא אָמַר הַזּוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת עַל דַּעְתֵּיהּ דַכֲהָנָא חַיָיב שְׁתַּיִם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. כְּלוּם אָמַר רִבִּי זְעִירָא אֶלָּא הַזּוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ שֶׁמָּא הַנּוֹטֵעַ כְּזוֹמֵר. הַכֹּל הָיָה בִּכְלָל זְרִיעָה יָצָאת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ. מִפְּנֵי שֶׁיָּצָאת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ אַתְּ פּוֹטְרוֹ מִשּׁוּם זוֹרֵעַ הֲוֵי לֹא שַׁנְיָיא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דַכֲהָנָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא חַיָיב שְׁתַּיִם. משנה: בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וְחַיָּה עִם חַיָּה בְּהֵמָה עִם חַיָּה וְחַיָּה עִם בְּהֵמָה טְמֵאָה עִם טְמֵאָה וּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה וּטְהוֹרָה עִם טְמֵאָה אֲסוּרִין לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ וּלְהַנְהִיג. הַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. רִבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לִרְצוּעוֹתֵיהֶן אֲסוּרָה. הלכה: בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה כו׳. יָכוֹל לֹא יְהֵא מַעֲמִיד זְכָרִים אֵצֶל הַנְּקֵיבוֹת וּנְקֵיבוֹת אֵצֶל זְכָרִים תַּלְמוּד לוֹמַר בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ. אֵין אַתְּ אָסוּר אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ אֲבָל מַעֲמִיד אַתְּ זְכָרִים אֵצֶל נְקֵיבוֹת וּנְקֵיבוֹת אֵצֶל זְכָרִים. וְכִי מַה עָשָׂה מַעֲשֶׂה לֹא כְשֶׁהִטִּיל וּלְפִי דַּעְתּוֹ הוּא מַטִּיל. אִיסִּי בֶּן עֲקַבְּיָה אוֹמֵר אָסוּר לִרְכֹּב עַל גַּבֵּי פִרְדָּה מִקַּל וַחוֹמֶר. וּמַה אִם בִּבְגָדִים שֶׁאַתְּ מוּתָּר לִלְבּוֹשׁ זֶה עַל זֶה אַתְּ אוֹסֵר בְּתַעֲרוּבָתָן. בְּהֵמָה שֶׁאַתְּ אָסוּר לְהַנְהִיג בָּהּ בְּזוֹ עִם זוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן אַתְּ אָסוּר לִרְכּוֹב עָלֶיהָ. וְהָא כְּתִיב וַיִּרְכְּיבוּ אִישׁ עַל פִּרְדּוֹ וַיָּנוּסוּ. אֵין לְמֵידִין מִן הַמַּלְכוּת. וְהָא כְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי. בִּירְיָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הָיְתָה. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה אָמַר הַמַּנְהִיג קוֹלוֹ בְכִלְאַיִם לוֹקֶה. וְתַנֵּי כֵן הִנְהִיגָהּ הִמְשִׁיכָהּ קָרָא לָהּ וּבָאָת אַחֲרָיו נִתְחַיֵיב בָּהּ לְשַׁלֵּם כְּשׁוֹאֵל. וְהָתַנִּי שְׁמוּאֵל הָיְתָה עוֹמֶדֶת חוּץ לִתְחוּם וְקָרָא לָהּ וּבָאָת אַחֲרָיו הֲרֵי זֶה פָּטוּר. תַּמָּן לְדַעְתָּהּ הִיא מְהַלֶּכֶת. בְּרַם הָכָא עַל כּוֹרְחָהּ הִיא מְהַלֶּכֶת. וְהָתַנֵּי טִיפַּח כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְסִימְּיָיהּ כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ לֹא יָצָא לְחֵירוּת. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהוּא יָכוֹל לִבְרוֹחַ. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנֵּי תָּפַשׂ בּוֹ הֲרֵי זֶה חַיָיב. הַיּוֹשֵׁב בְּקָרוֹן רַבָּנִין אָמְרִין מִשְׁקָל הוּא רִבִּי מֵאִיר אָמַר אֵינוֹ מִשְׁקָל. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁתַּיִם דִּכְתִיב וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ. עָמַד פַּרְעֹה וְעָשָׂה שָׁלֹשׁ דִּכְתִיב וְשָׁלִישִׁים עַל כּוּלּוֹ. עָמְדָה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה וְעָשָׂה אוֹתָן אַרְבָּעָה. משנה: אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא בִּצְדָדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן. וְלֹא אֶת הַלוּבְדְּקֵס לַגְּמָלִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר מוּתָּרִין זֶה עִם זֶה. וְכֵן הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן סוּס מוּתָּרִין זֶה עִם זֶה אֲבָל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס עִם הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה. הלכה: אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס לֹא לִצְדָדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן. תַּנֵּי רִבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. אִם הָיָה מְסַיְיעוֹ בֵּין בְּמַעֲלָה בֵין בִּירִידָה הַכֹּל מוֹדִין שֶׁהוּא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשְׁאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּנְתַּיִים. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קְשָׁרָן בִּשְׂעָרָן. מַה נָן קַיָימִין אִם בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ בִּשְׂעָרוֹ כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים אָסוּר לְהַרְכִּיב בְּהֵמָה עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ אִם בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ הַחֶבֶל בִּשְׂעָרוֹ נֹאמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּינְתַּיִים. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה נוֹשֵׂא עַצְלוּתוֹ שֶׁל זֶה. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאִין אֶת הַחֶבֶל שֶׁבֵּנְתַּיִים. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן קְשָׁרוֹ בִּשְׂעָרוֹ בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פָּטוּר. וְלֹא הַלִיבְדְּקֵס. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי ניברקוס. מָאן דְּאָמַר לִיבְדְּקֵס עַל שֵׁם לִיבוּיֵ עַל שֵׁם לוּבִים וְכוּשִׁים בְּמִצְעֲדָיו. מָאן דְּאָמַר ניברקוס אבהטם מַהוּ אבהטם חֲמַר סְלָק. רִבִּי יוֹנָה רַב הוֹשַׁעְיָא בָּעִי גֵּרִים הַבָּאִים מִלִּיבּוֹי מַהוּ לְהַמְתִּין לָהֶן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרָיָיה מִן מַה דַּאֲנָן חָמֵי הָהֵן פּוּלָא מִצְרָיֵי כַּד רָטִיב אִינוּן צְוָוחִין לֵיהּ לוּבִּי כַּד הוּא נְגִיב אִינוּן צְוָוחִין לֵיהּ פּוּל מִצְרָיֵי. הָדָא אָמְרָה גֵּר מִלּוּבִי צָרִיךְ לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. הָדָא אָמְרָה הִיא לוּב הִיא מִצְרַיִם. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּבְרֵי חֲכָמַים כָּל מִין פִּרְדּוֹת אֶחָד. וְאֵילוּ הֵן הַסִּימָנִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כָּל שֶׁאָזְנָיו קְטָנוֹת אִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר. גְּדוֹלוֹת אִמּוֹ חֲמוֹרָה וְאָבִיו סוּס. רִבִּי מָנָא מְפַקֵּד לְאִילֵּין דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂיאָה אִין בְּעִיתוּן מִיזְבּוֹן מוּלִווֹן תּוּן זְבַנִּין לֹו אָזְנֵיהוֹן דְּקִיקִין שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר. הַלּוֹבֶן מִן הָאִישׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ מוֹחַ וַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים. וְהַאוֹדֶם מִן הָאִשָּׁה שֶׁמִּמֶּנָּה הָעוֹר וְהַבָּשָׂר וְהַדָּם. וְהָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּשְׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב מוֹדִים חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוּדָה בְּסוּס בֶּן סוּס בֶּן חֲמוֹר עִם חֲמוֹר בֶּן חֲמוֹר בֶּן סוּס. רִבִּי חַגַּיי רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אִיסִּת בְּנֵי עִזִּים בְּנֵי רְחֵלִים אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה. דְּלֹא כֵן מָה אֲנָן אָמְרִין עֵז בֶּן עֵז בֶּן רָחֵל עִם רָחֵל בֶּן רָחֵל בֶּן עֵז. משנה: הַפְּרוֹטִיּוֹת אֲסוּרוֹת וְהָרַמָּךְ מוּתָּר. וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה חַיָּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְטַמְּאוֹת בְּאוֹהֶל כֶּאָדָם. הַקּוֹפָּד וְחוּלְדַּת הַסְּנָאִין חַיָּה. חוּלְדַּת הַסְּנָאִין רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר מְטַמֵּא בִּכְזַיִת בְּמַשָּׂא וְכַעֲדָשָׁה בְמַגָּע. שׁוֹר בַּר מִין בְּהֵמָה רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִין חַיָּה. כֶּלֶב מִין חַיָּה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִין בְּהֵמָה. הַחֲזִיר מִין בְּהֵמָה. הֶעָרוֹד מִין חַיָּה. הַפִּיל וְהַקּוֹף מִין חַיָּה. וְהָאָדָם מוּתָּר עִם כּוּלָּן לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ. הלכה: הַפְּרוֹטִיּוֹת אֲסוּרוֹת וְהָרַמָּךְ מוּתָּר כול'. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר רַמְכָה דְּלָא כַלִינֹס. כְּמַה דְּתֵימַר בְּנֵי הָרַמָּכִים. אַבְנֵי הַשָּׂדֶה חַיָּה. יַיסִי עַרְקִיי בַּר נַשׁ דְּטוּר הוּא וְהוּא חַיי מִן טִיבוּרֵייהּ אִיפְסַק טִיבוּרֵייהּ לָא חַיי. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגָדֵל עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. הַיָּרוֹרוֹת וְהַנַּעֲמִית הֲרֵי הֵן כְּעוֹף לְכָל דָּבָר. וְהַנָּחָשׁ הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁשָּׁה סְפֵיקוֹת הֵן. הַצְּלָף בְּאִילָן כְּבֵית שַׁמַּי. כְּלֵי חֶרֶס בִּכְלֵי נֶתֶר כְּבֵית שַׁמַּי. חוּלְדַּת הַסְּנָאִים בִּשְׁרָצִים כְּבֵית שַׁמַּי. פּוּל מִצְרִי בִזְרָעִים. וְאַנְדְרוֹגִינֹס בָּאָדָם. כּוֹי בְּחַיָּה דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא אָמַר וְאַמָּה טְרִיקְסִין. מַהוּ וְאַמָּה טְרִיקְסִין רִבִּי יוֹנָה בוֹצְרָיָיה אָמַר טְרִיכְּסוֹן מַה מִבִּפְנִים מִבְּחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִן מַה דִכְתִיב וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבַּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָיי הָדָא אָמְרָה מִבִּפְנִים. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא וְהָכְתִיב וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עֶשְׂרִים אַמָּה אוֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים רוֹחָב. הָדָא אָמְרָה מִבְּחוּץ. שׁוֹר בַּר מִין בְּהֵמָה. רַבָּנִין אָמְרִין מִיכֹּא הֲוָה וְעָרַק לְתַמָּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עִוקָּרֵיהּ מִן תַּמָּן הֲוָה. הָא שׁוֹר עִם שׁוֹר בַּר אֵינָן כִּלְאַיִם דְּלֹא כְרִבִּי יוֹסֵה דְּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר כִּלְאַיִם. וְאִילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין וְתוֹרֵי בַּר וְרִאמְנִין כְּרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אַוָוז עִם אַוַוז מִדְבָּר כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. אַוָוז עִם אַוַוז הַיָּם תַּנֶּה רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי דְּבַר דָּלָיָה וְלָא יָדְעִין מָאן תַּנֶּה. קַל וָחוֹמֶר מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁנֵיהֶן בַּיַּבָּשָׁה אַתְּ אָמַר אָסוּר בְּשָׁעָה שֶׁאֶחָד בַּיַּבָּשָׁה וְאֶחָד בַּיָּם לֹא כָּל שֶּׁכֵּן. וְאָדָם מוּתָּר בְּכוּלָּן לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ. כְּתִיב לֹא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו. בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר אֵין אַתְּ חוֹרֵשׁ אֲבָל חוֹרֵשׁ אַתְּ בְּשׁוֹר עִם אָדָם בַּחֲמוֹר עִם אָדָם.

3 בבא מציעא פתח ↗

וּמִדְּאָפֵיךְ שְׁמוּאֵל וְתָנֵי: וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין אֶת הַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן, שְׁמַע מִינַּהּ רָכוּב לְחוֹדֵיהּ לָא קָנֵי, וְכׇל שֶׁכֵּן רָכוּב בִּמְקוֹם מַנְהִיג.

4 שבת פתח ↗

גְּמָ׳ מַאי ״נָאקָה בַּחֲטָם״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: נָאקְתָּא חִיוָּרְתִּי בִּזְמָמָא דְפַרְזְלָא. ״וְלוּבְדְּקִים בִּפְרוּמְבְּיָא״ — אָמַר רַב הוּנָא: חֲמָרָא לוּבָא בְּפַגֵּי דְפַרְזְלָא.

4 בבא קמא פתח ↗

גְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה. דְּתַנְיָא, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: רָץ – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְשׁוּנֶּה. וּמוֹדֶה אִיסִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁרָץ בִּרְשׁוּת.

4 חולין פתח ↗

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל מִינֵי פְּרָדוֹת אַחַת הֵן.

2 בספר דברים נאמר: "לא תחרֹש בשור ובחמֹר יחדו" כב י, ובמדרש ההלכה אנו קוראים: "לא תחרוש בשור וחמור יחדו, יכול לעולם כשהוא אומר למען ינוח שורך וחמורך כבר שור וחמור עושים מלאכה כלומר, הם חייבים לנוח ביום שבת אך בשאר ימות השבוע עושים מלאכה, אם כן למה נאמר לא תחרוש בשור וחמור – זה עם זה. שור וחמור, אין לי אלא שור וחמור, מנין לשאר בהמה חיה ועוף כיוצא בשור וחמור? תלמוד לומר לא תחרוש מכל מקום" פיסקא רלא, עמ' 264. חכמים במשנתנו אסרו לא רק לחרוש זה עם זה בכל בהמה וחיה משני מינים אלא אף לעשות שאר מלאכות, כגון משיכה והנהגה.

3 בהמה עם בהמה – משני מינים, וחייה עם חייה – משני מינים, בהמה עם חייה וחייה עם בהמה טמאה עם טמאה – משני מינים, וטהורה עם טהורה – משני מינים, וטמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה – הדוגמאות בחלקן מיותרות ולפנינו ייתור לשון, אלא שהמשנה ערכה את כל הדוגמאות האפשריות, ומצינו כיוצא בדבר במשנת יבמות פי"ד מ"ג וכן לעיל פ"א מ"ז. בסדר הדוגמאות יש הבדלים בין עדי הנוסח השונים.

4 אסורין לחרוש – כל שני מינים שפירשה המשנה אסורים לחרוש יחד, ולמשוך – בין למלאכה כמשיכת העגלה "או אבן וכיוצא בהן" רמב"ם, ולהנהיג – "הוא שיקשור אותם יחד ויוליכם" שם. בתלמוד הירושלמי לא ע"ג הובאה ברייתא המלמדתנו שאף המנהיג בקול נתחייב.

2 בבא מציעא פתח ↗

דְּגָנְבִין אַרְמָאֵי וּמְגַנְּחִין יָתְהוֹן, מַהוּ? שְׁלַח לְהוּ: הַעֲרָמָה אִתְעֲבִיד בְּהוּ, אַעֲרִימוּ עֲלַיְיהוּ וְיִזְדַּבְּנוּן. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּנֵי מַעְרְבָא סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי חִידְקָא, דְּאָמַר: בְּנֵי נֹחַ מְצֻוִּוין עַל הַסֵּירוּס, וְקָא עָבְרִי מִשּׁוּם ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״. סְבַר רָבָא לְמֵימַר יִמָּכְרוּ לִשְׁחִיטָה. אָמַר לוֹ אַבָּיֵי דַּיָּין שֶׁקָּנַסְתָּ עֲלֵיהֶם מְכִירָה. פְּשִׁיטָא: בְּנוֹ גָּדוֹל – כִּי אַחֵר דָּמֵי. בְּנוֹ קָטָן מַאי? רַב אַחַי אָסַר, וְרַב אָשֵׁי שָׁרֵי. מָרִימָר וּמָר זוּטְרָא, וְאָמְרִי לַהּ הָנְהוּ תְּרֵי חֲסִידֵי, מְחַלְּפִי אַהֲדָדֵי. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הוֹשִׁיב לָהּ קוֹץ בְּפִיהָ, מַהוּ? הוֹשִׁיב לָהּ?! חֲסִימָה מְעַלַּיְיתָא הִיא! אֶלָּא יָשַׁב לָהּ קוֹץ בְּפִיהָ, מַהוּ? הִרְבִּיץ לָהּ אֲרִי מִבַּחוּץ, מַהוּ? הִרְבִּיץ לָהּ?! חֲסִימָה מְעַלַּיְיתָא הִיא! אֶלָּא רָבַץ לָהּ אֲרִי מִבַּחוּץ, מַהוּ? הֶעֱמִיד בְּנָהּ מִבַּחוּץ, מַהוּ? הָיְתָה צְמֵאָה לְמַיִם, מַהוּ? פָּרַס לָהּ קַטְבֻלְיָא עַל גַּבֵּי דִּישָׁה, מַהוּ? פְּשׁוֹט מִיהָא חֲדָא, דְּתַנְיָא: רַשַּׁאי בַּעַל פָּרָה לְהַרְעִיב פָּרָתוֹ כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל מִן הַדִּישָׁה הַרְבֵּה, וְרַשַּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַתִּיר פְּקִיעַ עָמִיר לִפְנֵי הַבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל מִן הַדִּישָׁה הַרְבֵּה! שָׁאנֵי הָתָם דְּקָא אָכְלָה. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַשַּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַתִּיר פְּקִיעַ עָמִיר לִפְנֵי בְּהֵמָה מֵעִיקָּרָא כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל הַרְבֵּה מִן הַדִּישָׁה. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹנָתָן מֵרַבִּי סִימַאי: חֲסָמָהּ מִבַּחוּץ, מַהוּ? ״שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לָאו בְּדִישׁוֹ הוּא, אוֹ דִלְמָא לֹא תָּדוּשׁ בַּחֲסִימָה אָמַר רַחֲמָנָא? אָמַר לוֹ: מִבֵּית אָבִיךָ אַתָּה לָמֵד: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם״. בְּבוֹאֲכֶם הוּא דְּאָסוּר, הָא מִישְׁתָּא וּמֵיעַל שְׁרֵי. ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל״ אָמַר רַחֲמָנָא. אֶלָּא, מָה הָתָם: בִּשְׁעַת בִּיאָה לֹא תְּהֵא שִׁכְרוּת, הָכָא נָמֵי: בִּשְׁעַת דִּישָׁה לֹא תְּהֵא חֲסִימָה. תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹסֵם אֶת הַפָּרָה וְהַמְזַוֵּוג בְּכִלְאַיִם – פָּטוּר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא דָּשׁ וּמַנְהִיג בִּלְבָד. אִיתְּמַר: חֲסָמָהּ בְּקוֹל וְהִנְהִיגָהּ בְּקוֹל? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, עֲקִימַת פִּיו הָוְיָא מַעֲשֶׂה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר, קָלָא לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ:

3 תלמוד ירושלמי כלאים פתח ↗

4 תלמוד ירושלמי בבא קמא פתח ↗

הלכה: הָיָה בַּעַל הַקּוֹרָה כול׳. לֹא כֵן אָמַר רַב. בִּמְמַלָּא כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ מְמַלָּא כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר. כֵּיוָן שֶׁעָמַד נַעֲשֶׂה כְקֶרֶן זָוִית.

4 בכורות פתח ↗

רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. מֵתִיב רָמֵי בַּר חָמָא: מִצְוָתוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִכָּאן וְאֵילָךְ — אוֹ פּוֹדֵהוּ אוֹ עוֹרְפוֹ. מַאי לָאו מִצְוָה לְשַׁהוֹתוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם? לָא, מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. אִי הָכִי, ״מִכָּאן וְאֵילָךְ אוֹ פּוֹדֵהוּ אוֹ עוֹבֵר עָלָיו״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמַקֵּשׁי, הָא רַבָּנַן דְּלָא מַקְּשִׁי. מַתְנִי׳ לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ — עוֹרְפוֹ מֵאֲחוֹרָיו וְקוֹבְרוֹ. מִצְוַת הַפְּדִיָּיה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ״. מִצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת הַפְּדִיָּיה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ״. מִצְוַת הַיִּיבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה, בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּונִין לְשֵׁם מִצְוָה, וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין מִתְכַּוְּונִין לְשֵׁם מִצְוָה, אָמְרוּ: מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִבּוּם. מִצְוַת הַגְּאוּלָּה בָּאָדוֹן, הוּא קוֹדֵם לְכׇל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ״. הֲדַרַן עֲלָךְ הַלּוֹקֵחַ עוּבַּר חֲמוֹרוֹ. מַתְנִי׳ הַלּוֹקֵחַ עוּבַּר פָּרָתוֹ שֶׁל נׇכְרִי, וְהַמּוֹכֵר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, וְהַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה — פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּיִשְׂרָאֵל״, אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם חַיָּיבִים, שֶׁלֹּא נִפְטְרוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר. גְּמָ׳ מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי עוּבַּר חֲמוֹרוֹ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר תָּנֵי עוּבַּר פָּרָתוֹ? לִיתְנֵי בְּרֵישָׁא עוּבַּר פָּרָתוֹ, דִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף הוּא, וַהֲדַר לִיתְנֵי עוּבַּר חֲמוֹרוֹ, דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים הוּא. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: אִיבָּעֵית אֵימָא, אַיְּידֵי דַּחֲבִיבָא לֵיהּ, כִּדְרַבִּי חֲנִינָא, וְאִי בָּעֵית אֵימָא, אַיְּידֵי דְּזוּטְרָן מִילֵּיהּ דִּבְהֵמָה טְמֵאָה, פָּסֵיק וְשָׁדֵי לַהּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְגוֹי בִּבְהֶמְתּוֹ בְּדִינֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ — קָנָה, וְחַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה. וְגוֹי שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּבְהֶמְתּוֹ בְּדִינֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ — קָנָה, וּפָטוּר מִן הַבְּכוֹרָה. אָמַר מָר: יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְגוֹי בְּדִינֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ — קָנָה וְחַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה. מַאי ״בְּדִינֵיהֶם״? אִי נֵימָא בְּדִינֵיהֶם דְּגוּפֵיהּ, דְּאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר: אִם גּוּפֵיהּ קָנֵי לֵיהּ יִשְׂרָאֵל בְּכֶסֶף, דִּכְתִיב ״לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה״, הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לַאֲחוּזָּה, מָה אֲחוּזָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, אַף עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף. מָמוֹנוֹ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן הוּא? אִם כֵּן, אֲפִילּוּ בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה נָמֵי! וְעוֹד, יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל יוֹכִיחַו, דְּגוּפֵיהּ קָנֵי לֵיהּ בְּכֶסֶף, מָמוֹנוֹ בִּמְשִׁיכָה! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בְּדִינֵיהֶם שֶׁפָּסְקָה לָהֶם תּוֹרָה, ״אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ״ — מִיַּד עֲמִיתֶךָ הוּא דְּבִמְשִׁיכָה, הָא מִיַּד גּוֹי בְּכֶסֶף. וְאֵימָא: מִיַּד גּוֹי — כְּלָל כְּלָל לָא! אָמְרִי: לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, קַל וָחוֹמֶר הוּא — אִם גּוּפוֹ קוֹנֶה, מָמוֹנוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? וְאֵימָא: מִיַּד גּוֹי — עַד דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי! אָמְרִי: וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? גּוּפוֹ בְּאַחַת, מָמוֹנוֹ בִּשְׁתַּיִם?! וְאֵימָא: אוֹ בְּהָא אוֹ בְּהָא, דּוּמְיָא דַּ״עֲמִיתֶךָ״. מָה ״עֲמִיתֶךָ״ בַּחֲדָא, אַף גּוֹי נָמֵי בַּחֲדָא. אָמַר מָר: וְגוֹי שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּבְהֶמְתּוֹ בְּדִינֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ — קָנָה, וּפָטוּר מִן הַבְּכוֹרָה. מַאי בְּדִינֵיהֶן? אִילֵּימָא בְּדִינֵיהֶן דְּגוּפֵיהּ, מִשּׁוּם דְּאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר: אִם גּוּפוֹ יִשְׂרָאֵל קָנֵי לֵיהּ בְּכֶסֶף, דִּכְתִיב ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״, מָמוֹנוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל יוֹכִיחַו, דְּגוּפוֹ קָנֵי בְּכֶסֶף, מָמוֹנוֹ בִּמְשִׁיכָה! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בְּדִינֵיהֶם שֶׁפָּסְקָה לָהֶם תּוֹרָה, ״וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ״ — לַעֲמִיתֶךָ בִּמְשִׁיכָה, הָא לְגוֹי בְּכֶסֶף. וְאֵימָא: לְגוֹי כְּלָל כְּלָל לָא! אָמְרִי: לָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? אִם גּוּפוֹ קָנָה, מָמוֹנוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֵימָא: לְגוֹי עַד דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי! לָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? גּוּפוֹ בְּאֶחָד, מָמוֹנוֹ בִּשְׁתַּיִם?! וְאֵימָא: אוֹ בְּהָא אוֹ בְּהָא, דּוּמְיָא דַּ״עֲמִיתֶךָ״;

« משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ח׳:א׳ משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ח׳:ג׳ »