משנת ארץ ישראל על משנה בבא קמא י׳:ג׳:א׳-ב׳

3 עפ”י כתב יד קופמן

4 המכיר את כליו או ספריו ביד אחר – מאדם נגנבו ספרים, ועתה הם נמצאו ברשות אדם אחר. השאלה היא עד כמה תקפה הקנייה של החפץ. כפי שהצענו השאלה עולה כבר בשתי המשניות הקודמות. ראינו שאם הגנבה נמכרה לאדם שלישי המכירה תקפה, ואין לבעלים המקורי זכות תביעה על החפץ עצמו, ואם החפץ מצוי בידי הגנב עליו להחזירו. אם יצא לו – לאדם שבידו הגנבה, שם גניבה בעיר – בעל הספרים מקובל כגנב, או אולי גם נודע בעיר שהספרים הללו נגנבו, יישבע – הבעל הנוכחי של החפץ, כמה הוציא ויטול – את החפץ עצמו מחזירים לבעליו המקוריים, שכן חושדים במחזיק שהוא עצמו הגנב. אבל מכיוון שאי אפשר להפקיע רכוש על סמך רכילות יצא לו שם גנבה הרי שהוא זכאי להחזר הסכום ששילם עבור הספרים. הסכום נקבע לפי שבועתו.