משנת ארץ ישראל על משנה עבודה זרה ה׳:ח׳:א׳-ב׳

8 עפ”י כתב יד קופמן

9 יין נסך אסור ואוסר כל שהוא – משנה זו משלימה את משנה ב לעיל. עצם המרחק בין המשניות מלמד ששתיהן באות ממקורות שונים. עצם הדין בשתי המשניות זהה. גם שם מדובר בכמות קטנה 'כלשהו'. אבל המונחים שונים. יין ביין ומים במים כל שהוא – הוא אשר נאמר בפירושנו למשנה ב, שמין במינו כלשהו אוסר. לפנינו יין במים ומים ביין בנותן טעם – זהו מין בשאינו מינו ואוסר ב'נותן טעם'. זה הכלל למין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם – המשנה כולה חוזרת על עצמה. הדוגמה היא הכלל ואין חידוש בדוגמה. מעבר לכך חוזרת המשנה על האמור לעיל במשנה ב. עצם החזרה מוסברת על ידי ליקוט ממקורות שונים. מעבר לכך במשנה ב הסברנו את המקרה הנדון שם בצורה מעט שונה. כך שלפחות במשנה ב עצמה אין חזרה.