מפרשים:
2 עפ”י כתב יד קופמן
3 יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחם והן מותרות – המשנה עוברת לדיון בדיני תערובת יין נוכרים יין נסך שנפל על אוכל רגיל. בהמשך המשנה כלל "כל הנותן טעם אסור, שאינו נותן טעם מותר". היין נשפך על קליפת הענבים ואיננו חודר לפרי לכן איננו הופך את הענבים לפסולי יין נסך. אם היו מבוקעות אסורות – שכן היין חודר לפרי ונותן מטעמו לענבים, והרי הענבים הם תערובת יין נסך. לפי המשתמע מהמשנה יין נסך איננו בטל ברוב. ניתן להעמיד את המשנה שהמצב בו היין רב מתירוש הענבים. אך כפשוטו היין מועט. כאמור הטעם מפורש במשנה להלן.
4 בעדי נוסח מאוחרים מינכן ודפוסים נוסף " נפל על גבי תאנים או על גבי תמרים אם יש בהן הנותן טעם אסור" ואיננו בעדי הנוסח הטובים מפ, מל, א, מנ ועוד והוא בעליל תוספת. ההלכה עצמה מתאימה לרישא אבל היא תוספת. אנו קובעים זאת בפשטות לאור מצב עדי הנוסח. מהיכן באה התוספת? היא משוחזרת מתוך הטיעון בגמרא להלן, שבמשנה יש סתירה בין הרישא למעשה ונסביר זאת להלן.