1תמלל אלה. בלא מאריך בלמ"ד:2יעות צדק. לפי מה שמצאתי בנוסח כ"י בחילופי ב"א וב"נ לב"א יעות בצירי הוא"ו ובמאריך ובלא מקף בין שתי המלות ולב"נ יעות צדק בסגול הוא"ו ובלא מאריך ובמקף וכן ראיתי בשתשי מקראות כ"י כב"א:3חטאו לו. החי"ת במאריך:4לדור רישון. ביו"ד לבד מקום אל"ף ונמצא הריאשון אדם תולד איוב ט״ו:ז׳ באל"ף וביו"ד האל"ף שרש והיו"ד למשך שרשים שרש ראש ונימוק המדקדק במכלול דף רכ"ב:5יכונן לחקר אבותם. כך הם הטעמים במקצת מדוייקים:6יוצאו מלים. במקצת מדוייקים כ"י מלא וא"ו וחסר יו"ד גם במסורה פרשת שלח לך וביחזקאל כ"ח נמנה עם מלין מיוחדים דחסרים יו"ד בלישן יציאה:7היגאה גמא בלא בצה. הה"א נחה:8ישגא אחו. בסי"ן ובאמת כי בספרים רבים כתוב ישגה בה"א כמו שהוא ואחריתך ישגה מאד דלעיל וכן במסורת ישגה ג' וסימן כארז בלבנון ישגה. ואחריתך ישגה מאד. ישגה אחו בלי מים. אבל רד"ק כתב בספר השרשים שזה באל"ף מקום ה' וכן כתבו אחריו בעל מכלל יופי ובעל הלשון. וכן מצאתי בס"א מדוייק כ"י ישן ובקצת דפוסים ישנים וכדאי הוא רד"ק לסמוך עליו והמסורת שהבאתי למעלה אם היתה כתובהכן בספרי רד"ק צ"ל שלא לענין האותיות נאמרה רק על קריאת המלות כמנה בכמה מקומות:9יחזיק בו. החי"ת בשוא ופתח:10יונקתו. בספר אחד חסר וא"ו אחר יו"ד:11הן אל. בכל ספרים כ"י שלפני הה"א בסגול כחברו שלמעלה ממנו וכן הגיה בעל אור תורה בספרו אבל במסורת שלפניו לא נמנה זה עם אותם שהם בסגול:12עד ימלה. בדפוס נאפולי כתוב ימלא באל"ף וכן בפי' איוב כ"י ישן לא ידעתי המחבר כתב ימלא באל"ף ואח"כ כתב וי"ס שכתוב ימלה בה"א תמורת אל"ף ע"כ. ולשונו אחרון עיקר שכן הוא דעת רד"ק וכן במסורת לית כתוב ה"א וגם בסוף פרשת צו ותילים כ' נמסר ימלא ז' ו' כתיב אל"ף וא' כתיב ה"א וזהו מה שכתוב בה"א:13ושפתיך תרועה. במדוייקים כ"י התי"ו רפויה שאין טעם מפסיק במלת ושפתיך: