1בוראיך. מלא יו"ד ועיין בחיי ריש פ' בראשית:2ביום. ג' דגשין ומטעין בהון פי' שהבי"ת בפתח וכשהבי"ת בשוא יקראו רפין לפי שלא יתכן אחריהם דגשים וסימן נמסר במ"ג:3ויקום לקול הצפור. לפי' הרא"בע ויקום בחולם כנראה מדבריו בתהלים סי' פ' ובספר צחות דף קע"ז ב'::4ירחק. ירתק ק' ועיין מ"ש במלכים ב י"א על מלת הממותים:5ותרץ גלת. ברוב ספרים הרי"ש בשלש נקודות ובקצתן בשורק ובס"א נמצא בחולם:6למד דעת. בספרים מדוייקים כ"י ובמקראות קדמוניות מהדפוס למד במקף בלא טעם אחר והמ"ם בפתח כן דינו כי הוא מהדגוש בפלס אבד ושבר בריחיה כמ"ש במכלול דף ע"ד ובשרשים ומסורת כ"י מצאתי בפ' בלק יזל מ֙ים֙ עוד למד־ד֙עת֙ דמיין בטעם:7כדרבנות. כתוב במכלול קבלנו קריאתו בקמץ רחב ולא שמענו ולא ראינו בו מחלוקת והוסיף מכלל יופי נראה שאין בד"לת שום טעם עכ"ל ואין דבריו נראים לי כמ"ש בפרשת תצוה ובספרים שלנו יש גלגל בד"לת שמרחיב הקמץ כמו המתג וכמ"ש בפרשת משפטים על מלת תהרסם ובס"א כ"י מצאתי כדרבנות בד"לת בפתח בלא טעם ובס"א דפוס ישן בפתח ובמאריך ואינם מחוורים ובספרים מדוייקים חסר וא"ו אחר הבי"ת ועיין מ"ש בפרשת תצוה על וישפה:8בעלי אספות. הס"מך משלש נקודות והפ"א בדגש:9סוף דבר. סמ"ך רבתי ובמסורת הברית הגדול לרמוז שהס' הזה יש בו סודות עמוקים ונעלמים וגדולים ואינם נראים כי אם לברי לבב וליודעי חן: