בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים ז׳:י״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים ז׳:ט״ו מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים ח׳:א׳ »
מקור משנה תורה, הלכות נדרים ז׳:י״ז
17 מִי שֶׁנֶּאֶסְרָה הֲנָיָתוֹ עַל בַּעַל בִּתּוֹ וְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נֶהֱנֵית בָּהֶן וּמוֹצִיאָה אוֹתָן בַּחֲפָצֶיהָ. הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לָהּ וְאוֹמֵר לָהּ הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִין לָךְ בְּמַתָּנָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעֲלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן אֶלָּא יִהְיוּ לְמַה שֶּׁאַתְּ נוֹתֶנֶת לְפִיךְ אוֹ לְמַה שֶּׁתִּלְבְּשִׁי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וַאֲפִלּוּ אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעֲלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן אֶלָּא מַה שֶּׁתִּרְצִי עֲשִׂי בָּהֶן לֹא קָנָה הַבַּעַל וּמַה שֶּׁתִּרְצֶה תַּעֲשֶׂה בָּהֶן. אֲבָל אִם נָתַן לָהּ מַתָּנָה וְאָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעֲלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן וְלֹא פֵּרֵשׁ שֶׁתִּהְיֶה הַמַּתָּנָה הַזֹּאת לְכָךְ וּלְכָךְ אוֹ לְמַה שֶּׁתִּרְצֶה תַּעֲשֶׂה בָּהֶן הֲרֵי קָנָה אוֹתָהּ הַבַּעַל לֶאֱכל פֵּרוֹתֶיהָ. וְדָבָר זֶה אָסוּר שֶׁהֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָיַת חוֹתְנוֹ:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים ז׳:י״ז
17 מי שנאסרה הנייתו כו' עד שתרצי עשי. פ' בתרא דנדרים:
18 אבל אם נתן לה במתנה ואמר לה על מנת שאין לבעליך וכו' עד בהניית חתנו: כתב הראב"ד ז"ל המחבר הזה שנה משנתו כשמואל וכו': ואני אומר תמה אני על אלה הדברים שאני רואה דברי ר"מ ז"ל כרב ור"מ פ' בתרא דנדרים במתני' דהמודר הנאה מחתנו כו' ומפרש לה בגמ' לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך כלומר שהתנה בגוף המתנה אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה אותם בעל וכדאוקמה רב ששת פ"ק דקדושין דף כ"ג: גמ' מתני' דכסף ע"י אחרים דכ"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר על מנת שיצא בו לחירות לפי שהתנה בגוף המתנה וכן כתב ר"מ ז"ל מפורש פ"ג הל' זכייה ומתנה ובזה מתורץ ההפרש שאמר הראב"ד ז"ל ומה שאמר לפי דרכו שאמר אין לבעליך רשות בהן ולא אמר יותר ח"ו שאנו אין מפרשים אותו על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל בשלא אמר יותר אלא הכי פירשוה לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך דלא הויא המתנה שלה לכל דבר הלכך כי אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לא קנאה הבעל אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל וכי הדר אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לאו כלום אמר דיד אשה כיד בעלה ומיד שנתן לה לעשות מה שתרצה קנאם הבעל אבל כי אמר לה מה שאת נושאת ונותנת דהמתנה לא הויא לגמרי לא אמרי' יד אשה כיד בעלה עכ"ל. וכן פר"ת ז"ל ופסק ג"כ כרב דאיסורא היא ואע"ג דאית ביה ממונא משום דכי איתשיל לגבי איסורא איתשיל וכדר"מ נמי פסק והביא ראיה ג"כ מפרק האשה להוכיח דסוגיין דהתם נמי הכי אזלא נמצא דברי ר"מ ז"ל ברורים ואולי היה טעות בספר שהגיה הראב"ד ז"ל כמו שמצאתי אני במקצת אותם שהגיעו לידי ולפיכך כתב עליו כן:
« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים ז׳:ט״ו מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים ח׳:א׳ »