מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה ט״ו:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות מכירה ט״ו:א׳
1 הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בְּמִדָּה בְּמִשְׁקָל אוֹ בְּמִנְיָן וְטָעָה בְּכָל שֶׁהוּא חוֹזֵר לְעוֹלָם. שֶׁאֵין הוֹנָיָה אֶלָּא בְּדָמִים אֲבָל בְּחֶשְׁבּוֹן חוֹזֵר:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה ט״ו:א׳
1 המוכר לחבירו במדה או במשקל וכו' כיצד מכר לו מאה וכו' עד לאחר כמה שנים: כתב הראב"ד ז"ל אינו מחוור פעמים שאין המקח נקנה וכו': ואני אומר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל וביקש עילה ומצא מקום להשמיענו חדוש אך אין כאן תפיסה והשגה כלל ואין הנדון דומה לראיה כי מ"ש ר"מ ז"ל הוא מפורש פרק הזהב ומה שהראב"ד ז"ל חידש ואמר כי מקדושין שרשו לו ידעתיו בברי מקומו הייתי מפרש אבל הואיל וסתמו סתמו ונמוקו עמו ואשר התניתי בהקדמה ת"ל הריני מקיימו והרוצה לדקדק ידקדק על דרך ההלכה דהאי ידע ומחיל והאי לא ידע ומחיל והכין מסיק תלמודא להדיא בכתובות פרק אע"פ גמרא מתני' דר"מ אומר כל הפוחת כו' הכי השתא התם לא ידעה דתיחול הכא ידעא ומחלא וכן בכוליה תלמודא:
2 וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר כו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל אף בזה אי עייל ונפיק אזוזי וכו': ואני אומר גם בזו דברי ר"מ ז"ל עיקר מפורשים פרק הזהב בגמרא ודברי הראב"ד ז"ל הם סברא וכבר הקדמתי וכתבתי ופרסמתי כי כוונת ר"מ ז"ל בחיבורו זה הקרוי משנה תורה לקצר הארוך ולעשותו כתלמוד ערוך ולא רצה להאריך בסברות המתחדשות והואיל ואין השגה על ר"מ ז"ל יספיק לי ואם בסברות אתה תבחר ולא אני כי התניתי בתחלת חבורי זה שאבנה ולא אסתור: