מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת כ״ט:א׳

1 מצות עשה וכו' עד שבת וקידוש. פרק ערבי פסחים דף ק"ו מפורש להדיא:

2 וצריך לזכרו עד בהבדלה. פרק ערבי פסחים ובברכות ובמכלתא אמרו זכור את יום השבת לקדשו בברכה. עוד מצאתי לו ראיה ריש מסכת נזיר דמתמה בתלמודא להדיא אילימא קדושא ואבדלתא והרי מושבע ועומד מהר סיני הוא וכ"כ הר"מ ז"ל מקוצי אלא שפירשו כר"ת ז"ל ועוד כתב סמך להוכיח על הבדלה שהוא מן התורה כמו הקידוש כמו שכתבתי לפנינו בסמוך. ועוד ראיתי אני כי אמרו ז"ל בפירוש זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו לשון זכור הוא מצות עשה זכרהו בכניסתו שמקדשין אותו בדברים ברמזם ז"ל שבת כלה ולשון שמור שייך ביציאתו שלא ינהג בקדושת קדש מנהג חול עד שיבדילנו ויקבענו ויושיבנו על כנו ובפ"ק דשבועות ובפרק מי שמתו זכור ושמור כל שישנו בזכירה ישנו בשמירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ע"כ. הנה עשו שמור לאו כדק"ל כל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה עוד רמזו ז"ל במדרש זכירה ביום ושמירה בלילה וכפשטה זה שמוסיפין מחול על הקדש וסודו ידוע למקובלים בסתרי התורה ולהם ארמוז גם אני ואומר זכירה בקידוש ושמירה בהבדלה בלאו הבא מכלל עשה ואף על פי ששניהם מן התורה הקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כתשלומין דראשון. ומה נכבד רמזם בגלותם התם בשמעתין דיקנה"ז קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא וכן ביארו דקידוש כניסתו דומה למלך שנכנס למדינה כו' כלשונם פרק כל כתבי הקדש שבת כלה שבת מלכה והבדלה במוצאי שבת דומה לאפרכוס שיוצא כו' והמשכיל ידום. ופשוטו נראה כן פרק ערבי פסחים בשמעתא דזכרהו על היין בכניסתו בשמעתא אסיקנא דכבוד יום עדיף מכבוד לילה תדע דהא מאן דלית ליה אלא כוס אחד אמרינן דלישבקיה עד למחר אי לא משום טעמא דחביבה מצוה בשעתה וכן פסק ר"י בר"י ן' מיגא"ש ז"ל, ועוד דסתם תלמודא בעי למימר אליבא דרב הונא טעם לא יקדש טעם יבדיל וכן מבעי ליה למימר דמבדיל אשכרא ולא מקדש אלא אחמרא ואע"ג דלא קיימן לפום הלכתא ריהטא דשמעתא הכי אזלא ובהדיא אמרינן התם מפסיקין לקידוש ואין מפסיקין להבדלה והכי נמי אסיקנא הא דאמר רב עמרם אמר רב שבת קובעת לקדוש ואינה קובעת להבדלה למדנו כי הקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כל שומר שבת מחללו ואף כי שניהם מן התורה בזכירה ובשמירה הדברים אמורים אך הכוס מדברי סופרים כמו שיתבאר והאבן גדולה ע"פ הבאר. והנה יגעתי ומצאתי לר"מ ז"ל פ"ז הלכות נזירות הדין מפורש מבואר בשמעתא קמייתא דמסכת נזיר: