מגדל עוז על משנה תורה, הלכות קריאת שמע ג׳:י״א

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות קריאת שמע ג׳:י״א
11 הָיְתָה צוֹאָה בְּגוּמָא עוֹמֵד בְּסַנְדָּלוֹ עַל הַגּוּמָא וְקוֹרֵא. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה סַנְדָּלוֹ נוֹגֵעַ בָּהּ. הָיְתָה כְּנֶגְדּוֹ צוֹאָה מְעוּטָה בְּיוֹתֵר כְּמוֹ טִפָּה רוֹקֵק עָלֶיהָ רֹק עָבֶה עַד שֶׁתִּתְכַּסֶּה וְקוֹרֵא. הָיְתָה נְטִישַׁת צוֹאָה עַל בְּשָׂרוֹ אוֹ יָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִבֵּית הַכִּסֵּא וְלֹא הָיָה לָהֶן רֵיחַ רַע כְּלָל מִפְּנֵי קָטְנָן אוֹ יַבְשׁוּתָן מֻתָּר לִקְרוֹת לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן רֵיחַ רַע. אֲבָל אִם הָיְתָה בִּמְקוֹמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד הוֹאִיל וְנִרְאֵית כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב אָסוּר לִקְרוֹת עַד שֶׁיְּקַנֵּחַ יָפֶה יָפֶה מִפְּנֵי שֶׁהַצּוֹאָה לָחָה הִיא וְיֵשׁ לָהּ רֵיחַ רַע. וְכַמָּה גְּאוֹנִים הוֹרוּ שֶׁאָסוּר לוֹ לִקְרוֹת אִם הָיוּ יָדָיו מְטֻנָּפוֹת וְכָךְ רָאוּי לַעֲשׂוֹת:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות קריאת שמע ג׳:י״א
11 היתה צואה בגומא כו' עד נוגע בה. פרק מי שמתו: כתב הראב"ד ז"ל דומה שהוא מפרש וכו' ועלתה בתיקו ולחומרא ע"כ. ואני אומר אם כן לשון הבעיא דבוקה בסנדלו מהו היה לו לומר יכולה להדבק בסנדלו מהו או דבקה או עולה אלא דבוקה משמע שנוגעת בסנדלו ודבוקה בו בשעת קריאה מפני כובדו על הגומא כמו ורות דבקה בה לא ידבק בידך ולדבקה בו ובו תדבקון וכה תדבקין עם נערותי והרבה כיוצא בזה שאין המשמעות לידבק ממש שבעלות זה יעלה זה עמו לכן נמצא פירוש רמז"ל נכון ויציב וכד"ן:
12 היתה כנגדו עד רוק עבה עד שתתכסה וקורא. פרק מי שמתו דף כ"ה: כתב הראב"ד ז"ל בירושלמי דוקא לאלתר שהרוק עומד בעביו אבל לאחר שעה שהרוק נימוק הצואה מתגלה עכ"ל. ואני אומר גם זה הירושלמי פירוש הוא אצלי ועליו סמך ר"מ ז"ל שדקדק בלשונו עד שתתכסה דאלמא בכסויא תליא מילתא:
13 היתה טיפת צואה על בשרו כו' עד ריח רע. פרק מי שמתו ופרק אמר להם הממונה דף ל' גמרא מתניתין דזה הכלל:
14 אבל אם היתה במקומה עד מטונפות. פ' אמר להם הממונה דף ל' גמרא מתניתין דזה הכלל: