מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ב׳:י״ד

מהדורה: מהדורת פרידברג

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ב׳:ג׳ מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ג׳:א׳ »

מקור משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ב׳:י״ד

14 כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הָרִפּוּי. אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים יִחְיֶה זֶה מֵחלִי זֶה וְכַמָּה הוּא צָרִיךְ וְנוֹתֵן לוֹ מִיָּד. וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. וְדָבָר זֶה תַּקָּנָה הִיא לַמַּזִּיק:

פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ב׳:י״ד

14 כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב"ד ז"ל אינו חייב לרפאותו עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר"מ ז"ל מפורשים פ' החובל דף פ"ה סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע"כ ופסק ר"מ ז"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:

15 עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ב׳:ג׳ מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ג׳:א׳ »