מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל ד׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל ג׳:י״ד מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל ד׳:ב׳ »

1 מִנְּהַג יִשְׂרָאֵל בְּמֵתִים וּבִקְבוּרָה כָּךְ הוּא. מְאַמְּצִין עֵינָיו שֶׁל מֵת. וְאִם נִפְתַּח פִּיו קוֹשְׁרִין אֶת לְחָיָיו. וּפוֹקְקִין אֶת נְקָבָיו אַחַר שֶׁמְּדִיחִין אוֹתוֹ. וְסָכִין אוֹתוֹ בְּמִינֵי בְּשָׂמִים. וְגוֹזְזִין שְׂעָרוֹ. וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ תַּכְרִיכִין תְּפוּרִין בְּחוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן לְבָנִים. וְלֹא יִהְיוּ דְּמֵיהֶן יְקָרִים. וְנָהֲגוּ חֲכָמִים בְּסוּדָר שְׁוֵה זוּז שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. וּמְכַסִּין פְּנֵי הַמֵּת שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁפְּנֵיהֶם מֻשְׁחָרִין בָּרָעָב:

פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל ד׳:א׳

1 מנהג כל ישראל כו' עד וגוזזין שערו. בתשובת הגאונים ז"ל נמצא כן והסכימו כל האחרונים עליו:

2 ומלבישין אותו תכריכין כו' עד מושחרין ברעב. פרק אלו מגלחין דף כ"ז ובתשובת הגאונים ז"ל:

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל ג׳:י״ד מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל ד׳:ב׳ »