מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל ג׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות אבל ג׳:א׳
1 כָּל כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא לְמֵת חוּץ מִשִּׁשָּׁה מֵתִים הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה אוֹ אִשְׁתּוֹ. בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה. הֲרֵי זֶה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כא א "לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". וְאֶחָד הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת אוֹ הַמַּאֲהִיל אוֹ הַנּוֹשֵׂא. וְאֶחָד הַמֵּת וְאֶחָד שְׁאָר הַטֻּמְאוֹת הַפּוֹרְשׁוֹת מִן הַמֵּת שֶׁנֶּאֱמַר לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ בְּהִלְכוֹת טֻמְאַת מֵת כָּל דְּבָרִים הַמְטַמְּאִין מִן הַמֵּת מִן הַתּוֹרָה אוֹ מִדִּבְרֵיהֶם:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל ג׳:א׳
1 כל כהן שנטמא למת כו' עד ואיזה מדבריהם. הכל בהלכות טומאת מת ובת"כ פרשת אמור:
2 ושם ביארנו שאין העכו"ם כו' עד כמו שביארנו שם. במסכת נזיר בשמעתין קמייתא דפרק העכו"ם: