מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל י״ד:ב׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות אבל י״ד:ב׳
2 שְׂכַר הַלְּוָיָה מְרֻבֶּה מִן הַכּל. וְהוּא הַחֹק שֶׁחֲקָקוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְדֶרֶךְ הַחֶסֶד שֶׁנָּהַג בָּהּ. מַאֲכִיל עוֹבְרֵי דְּרָכִים וּמַשְׁקֶה אוֹתָן וּמְלַוֶּה אוֹתָן. וּגְדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה. שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יח ב "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים". וְלִוּוּיָם יוֹתֵר מֵהַכְנָסָתָן. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל שֶׁאֵינוֹ מְלַוֶּה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל י״ד:ב׳
2 שכר לויה כו' עד ומלוה אותן. מדרש:
3 גדולה הכנסת אורחין כו' עד שלשה אנשים. פרק שבועת העדות:
4 ולוויין יותר מהכנסתן כו' עד יש לו שכר הרבה. בכמה מקומות ארז"ל כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים ומתוך העונש תלמוד השכר וגדולה שאמרו למדוה במדרש פרשת וירא אליו דאילו בהכנסת אורחין הוצרך לומר אל נא תעבור כו' ואילו בלויה כתיב המכסה אני מאברהם ונתעכב לו שכינה עד בואו וגמר תפלתו:
5 וכמה שיעור לויה כו' עד שלש פרסאות. פ"ק דברכות ופרק בתרא דסוטה דף מ"ו: