מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה ח׳:ה׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מפרשים:
5 כל וסת שנקבע עד שמפני האונס ראתה. סוף פ"ק דנדה דף י"א :
6 קפצה וראתה קפצה וראתה וכו' עד וכבר נקבע יום זה ג' פעמים וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל בלבולים יש בכאן ואינו ע"פ הגמרא עכ"ל: ואני אומר איני רואה כאן שום בלבול אלא תלמוד ערוך סוף פ"ק דנדה גמרא מתניתין דואם ראתה וכו' דאיכא תרי לישני ובלישנא בתרא גרסינן לה הכי לישנא אחרינא אמרי לה א"ר הונא קפצה וראתה קפצה וראתה קפצה וראתה קבעה לה וסת לימים ולא לקפיצה היכי דמי א"ר אשי כגון דקפץ בחד בשבת וחזאי וקפץ בחד בשבת וחזאי ונוסחי ספרדים גרסי ולשבתא קפץ ולא חזאי ולחד בשבא אחרינא חזאי בלא קפיצה דהתם איגלאי מלתא דיומא הוא דקא גרים ע"כ. הנה עיניך רואות שזה הלשון וזה התלמוד שוין אות באות ואף לפי הגירסא דלא גרסי ולשבתא קפץ ולא חזאי הכי מיפרשא דהא ליכא בין לישנא קמא ללישנא בתרא כי מעיינת ביה שפיר אלא דללישנא קמא בעינן קפיצה בהדי ימים וללישנא בתרא לא בעינן קפיצה בהדי ימים ואם הראב"ד ז"ל לא ראה זאת הגירסא איני יודע: