מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין ד׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות עירובין ד׳:א׳
1 אַנְּשֵׁי חָצֵר שֶׁהָיוּ כֻּלָּם אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ בַּיִת בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵין צְרִיכִין עֵרוּב מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּאַנְשֵׁי בַּיִת אֶחָד. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם וּבְנֵי בֵּיתוֹ וַעֲבָדָיו אוֹסְרִין עָלָיו וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעָרֵב עִמָּהֶן כָּךְ אֵלּוּ כְּאַנְשֵׁי בַּיִת אֶחָד הֵן מִפְּנֵי שֶׁהֵן כֻּלָּן סוֹמְכִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין ד׳:א׳
1 אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו דף מ"ט ופרק כיצד משתתפין:
2 ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו דף מ"ט:
3 חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר דף ע"ב: