מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גירושין א׳:כ״ו

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות גירושין א׳:כ״ו
26 חָתַךְ מִמֶּנּוּ הַזְּמַן וּנְתָנוֹ לָהּ אוֹ שֶׁלֹּא כָּתַב שֵׁם הַיּוֹם אֶלָּא בְּשַׁבָּת רִאשׁוֹנָה אוֹ שְׁנִיָּה מֵחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי אוֹ בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי אוֹ בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית וְלֹא הִזְכִּיר הַחֹדֶשׁ אֲפִלּוּ כָּתַב בְּשָׁבוּעַ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר. וְכֵן אִם כָּתַב בּוֹ הַיּוֹם גֵּרַשְׁתִּיהָ כָּשֵׁר שֶׁמַּשְׁמָעוֹ הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁיָּצָא בּוֹ הַגֵּט:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גירושין א׳:כ״ו
26 חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב"ד ז"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ"ב דגיטין דף י"ז בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א"ל אביי לרב יוסף הא דתנן ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין דף פ"ו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א"ל לרמאי לא חיישינן ע"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר"מ ז"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש"י ז"ל כדי הוא וגם מורי הרשב"א ז"ל נטה דעתו אליו אבל ר"מ ז"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:
27 וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין דף ע"ט :