מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות ו׳:י״ט

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות ברכות ו׳:י״ט
19 אָסוּר לְהַאֲכִיל מִי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו. וְאָסוּר לְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם. וְצִוּוּיִים הַרְבֵּה צִוּוּ חֲכָמִים וְהִזְהִירוּ עַל הַדָּבָר. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַיִם אֶלָּא כְּדֵי שְׁתִיָּה נוֹטֵל יָדָיו בְּמִקְצָתָן וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מִקְצָתָן:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות ו׳:י״ט
19 ואסור לזלזל בנט"י כו'. פ"ק דברכות ופ"ק דסוטה דף ד' :
20 וצוויים רבים צוו וכו' עד ואחר כך שותה מקצתן. פרק עושין פסים דף כ"א במעשה דר"ע בבית האסורים:
21 צריך אדם לנגב כו' עד לחם טמא. פ"ק דסוטה דף ד' :
22 והנוטל ידיו באחרונה מנגב ואח"כ מברך. כן משמע פרק אלו דברים דברכות דף נ"ג נ"ד וכמה מקומות:
23 ותכף לנט"י כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין דף מ"א ובירושלמי: