מדרש תנחומא, וישב ז׳

1 ‎וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ משלי יח, כא. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים לְפָנָיו, אִם אָכַל מִמֶּנָּה עַד שֶׁלֹּא בֵרַךְ, מָוֶת בְּיַד לָשׁוֹן. בֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ אָכַל, חַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. וְכֵן בְּיוֹסֵף לֹא הִגִּיעוּהוּ כָּל אוֹתָן הַצָּרוֹת אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרַע שֶׁסִּפֵּר עַל אֶחָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם.

2 וּמָה אָמַר לוֹ. רַבָּנָן אָמְרֵי, אָמַר לְאָבִיו, שֶׁהֵן נוֹהֲגִין בִּבְנֵי בִלְהָה וְזִלְפָּה מִנְהַג עֲבָדִים וְקוֹרִין אוֹתָן עֲבָדִים, וַאֲנִי נוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג אַחֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה וְגוֹ'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, בּוֹ בַדָּבָר תִּלְקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף תהלים קה, יז.

3 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אָמַר לוֹ: אַחַי אוֹכְלִין אֵבֶר מִן הֶחָי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲפִלּוּ בִשְׁעַת קַלְקָלָה לֹא יַעֲשׂוּ אֶלָּא בִשְׁחִיטָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ.

4 רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, יוֹסֵף הָיָה אוֹמֵר לוֹ: שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, בּוֹ בַדָּבָר תִּקְלֶה, הֲרֵי אֲדוֹנָתְךָ נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו.