1 וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע קהלת ח, ה. מִי הָיָה. זֶה אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵּצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים, וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, שִׁמְרוּ אֲבֵלוּת שִׁבְעַת יָמִים עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ בָּכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה', שֶׁכָּךְ שָׁמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל, כִּבְיָכוֹל. וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְאַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּנָחֵם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ בראשית ו, ו. וְאֵין עֲצִיבָה אֶלָּא אֵבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּהִי הַתְּשׁוּעָה בַּיּוֹם הַהוּא לְאֵבֶל עַל יִשְׂרָאֵל כִּי אָמַר הָעָם כִּי נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ ש״ב יט, ג. וְכֵן עֶזְרָא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ בּוֹכִין אִישׁ אֶל אָחִיו וְאִישׁ אֶל בְּנוֹ, לְכוּ אִכְלוּ מִשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ וְגוֹ' וְאַל תֵּעָצְבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם נחמיה ח, י. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ בראשית ז, י. וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, כְּשֵׁם שֶׁנִּתְאַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל, אַף אַתֶּם שִׁמְרוּ אֶת יְמֵי הָאֵבֶל עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ בָּכֶם. הָיוּ מְשַׁמְּרִים וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים עַל מָה מְשַׁמְּרִים. כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע. וְעֵת וּמִשְׁפָּט יוֹדֵעַ לֵב חָכָם קהלת ח, ה, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדִי שמות כט, מג, מִתְקַדֵּשׁ אֲנִי שָׁם בִּמְכֻבָּדַי. וְהָיָה מֹשֶׁה מְשַׁמֵּשׁ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים. וְהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר שֶׁמָּא מִדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדִי. וְלֹא עָשָׂה, אֶלָּא אָמַר לְאַהֲרֹן, שִׁמְרוּ אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. אָמַר לוֹ: לָמָּה. אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי כֵן צִוִּיתִי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְרוּ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל וּבָא יוֹם הַשְּׁמִינִי, נִכְנְסוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא לְהַקְרִיב, פָּגְעָה בָּהֶן מִדַּת הַדִּין וְנִשְׂרְפוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמוּתוּ לִפְנֵי ה'. בָּא מֹשֶׁה וְאָמַר לְאַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר דִּבֵּר ה' לֵאמֹר בִּקְרוֹבַי אֶקָּדֵשׁ. וְהֵיכָן דִּבֵּר. בְּמִדְבַּר סִינַי, וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדִי. וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, הָעֵת שֶׁאָמַר לִי בִּקְרוֹבַי אֶקָּדֵשׁ, חָשַׁבְתִּי כִּי בִּי אוֹ בְּךָ יִפְגַּע, וְעַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ. וַיִּדֹּם אַהֲרֹן, הָיָה לוֹ הַדָּבָר לְנֶחָמָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע.
