מדרש לקח טוב, בראשית ל״ב:ח׳

ויירא יעקב מאד ויצר לו. אע"פ שהבטיח נתיירא. סבר שמא יגרום החטא. לימדה תורה דרך ארץ שיהא אדם ירא וחרד ולא ימנע מן הרחמים.

ד"א ויירא. שלא יהרוג.

ויצר. שלא ייהרג. אמר אם יתגבר עלי רע. ואם אני מתגבר עליו רע. למה כי כל השנים האלו ישב בארץ ישראל ומכבד הוריו. אם אכהו יאמרו בא להכות את יושב ארץ ישראל. ולהרוג מכבד אביו. לכך נאמר ויירא ויצר.

ד"א ויירא יעקב. מיכן למדנו שאין הבטחה לצדיק בעוה"ז. וכה"א במשה ויאמר כי אהיה עמך שמות ג יב. וכתיב ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו שם ד כד. כיון שאמר לו כי אהיה עמך. למה בקש להמיתו. אלא מיכן שאין הבטחה לצדיק בעוה"ז.

ד"א ויירא יעקב. למה נתיירא לפי שעבר המקום לבית אל ולא עשה העישור. כמו שאמר בשעה שראה החלום. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך בראשית כח כב ולפי שעבר את המקום אמר שמא יגרום החטא לפי שלא עשיתי העישור ואיהרג. וכן אמר לו הקב"ה בשכם קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך שם לה א.