מדרש לקח טוב, שמות י״ז:י״ג

מהדורה: מדרש לקח טוב, מכונה פסיקתא זוטרתא, וילנא תרמ"ד

« מדרש לקח טוב Exodus 17:12 מדרש לקח טוב Exodus 17:14 »

13 הערות ותיקונים פתח ↗

ר׳ אלעזר המודעי. מכילתא וילקוט ושם מובא גם דעת ר׳ יהושע משה קראו מסה ומריבה.

17 הערות ותיקונים פתח ↗

שרפו ידיהן מן המצות. עיין בכורות ה׳ ע״ב. רי״א שריפו עצמן מדברי תורה. ועיין מכילתא פ׳ ויבא עמלק פ״א. ופסיקתא זכור דף כ״א ע״א ברפידים ע״י שריפו ידיהם מן התורה ומן המצות וע״ש בהערה ג׳ שהעירותי שדורש נוטריקון רפידים רפה ידים וכ״ה בש״ס בכורות ה׳ ע״ב סנהדרין ק״ו ע״א וע״ש בפי׳ רש״י ד״ה מפני. ר״י אומר שרפו עצמן מדברי תורה וכה״א לא הפנו אבות על בנים מרפיון ידים וכ״ה בתנחומא ובמכילתא בשלח. וע״פ הפסיקתא יסד הפייטן ביוצר לפ׳ זכור: תמימים בעודם בסיו רפודים, קפצו ידם רפות ברפידים. לפיכך בא עליהם שונא. מכילתא פ״ו, וילקוט שם. עברו על שורת הדין. מכילתא וילקוט. אמר להם. שם. השוו בהמתן לגופן. שם. אמר לפניו. שם. עבור על פשעיהם, עבור על דבריהם. במכילתא מובא בשם ר׳ נחמי׳ עבור על חטא שלהם וזה שהביא רבינו עבור על פשעים. ושם עבור על דבריהם הוא מאמר בפני עצמו, ועיין בשמ״ר פכ״ו מהו עבור א״ל עבור על דבריהם ר׳ מאיר אומר כו׳, ר׳ יהודה אומר עבור על חטייא שלהם, ור׳ נחמי׳ אומר כו׳. להיות לך לעדות. מכילתא וילקוט, שמ״ר פכ״ו, ורש״י עה״ת. שלא יאמרו מטה של פורעניות. שם. בעוזא. בקרא בעזה בה״א. ויברך ה׳ את בית עובד אדום. וכן מובא בכ״י פ״ב ופלארענץ ובילקוט. ובמקרא כתוב ויברך ה׳ את עובד אדום ואת כל ביתו. אמר לו הקב״ה. מכילתא וילקוט רמז רס״ב, וכן תרגום יב״ע האנא קאים קדמך תמן באתרא דתחמי רושם ריגלא בחורב ותמחי ביה בטניר חוטרך כו׳. ר׳ אלעזר המודעי. מכילתא וילקוט ושם מובא גם דעת ר׳ יהושע משה קראו מסה ומריבה. המקום קוראו. דרש כאילו כתיב ויקרא המקום שם מסה ומריבה. מיכן לב״ד הגדול. כ״ה גם במכילתא וילקוט, ובכ״י פ״ב הגי׳ מכאן לשם הגדול שהוא קרוי מקום וכן הגאון בעל איפת צדק הגיה במכילתא מכאן שהקב״ה קרוי מקום. ר׳ אליעזר אומר. מכילתא, ומובא שם גם דברי ר׳ יהושע, ועיין פסיקתא פסקא זכור דף כ״ח ע״א ובהערה קכ״ח והבאתי שם את דברי המכילתא, ובשמ״ר פכ״ו מובא כמו שהוא בפסיקתא. ר׳ אליעזר אומר שבא בגלוי פנים. מכילתא פרשת ויבא עמלק פרשה א׳ וע״ש. וילקוט סוף רמז רס״ב. על שרפו ידיהם מן המצות. עיין פסוק א׳ ובהערה א׳. וכן איוב אומר. עיין מכילתא שם ריש פרשה א׳, וילקוט שם, ר׳ יהושע ור׳ אלעזר בן חסמא אומר ומובא בתנחומא בשלח. שבא בעצה. מכילתא וילקוט בשם ר׳ יוסי בן חלפתא. ד״א מה ראה עמלק. זה ליתא במכילתא ועיין ביב״ע מן בגלל מצותא דהוה ביני עשו וביני יעקב אתא ואגח קרבא עם ישראל ברפידים. ולפי שנתגדל אליפז עם איוב. עיין דברים רבה פ״ב. עם לק. פסיקתא פסקא זכור דף כ״ו ע״ב. לא אמר לו בחר לי. מכילתא וילקוט רמז רס״ד, ורש״י עה״ת. היינו דתנן. אבות פ״ד מי״ב ואיתא באדר״נ פכ״ז מנין שיהא כבוד תלמידו חביב עליו ככבוד חבירו, ילמדו כל אדם ממשה רבינו שאמר ליהושע בחר לנו אנשים בחר לי לא נאמר אלא בחר לנו מלמד שעשאהו כמותו אע״פ שהוא רבו ויהושע תלמידו. ומניו שיהא כבוד חבירך. מכילתא ואדר״נ פכ״ז ע״ש. ומנין למורא רבך. מכילתא ואדר״נ שם. ר׳ יהושע אומר בחר לנו אנשים גבורים ויראי חטא. הרכיב מאמר ר׳ יהושע ור׳ אלעזר המודעי יחד כי במכילתא שם וילקוט רמז רס״ד מובא בשם ר׳ אלעזר המודעי בחר לנו יראי חטא, וגם רש״י הביא גבורים ויראי חטא, וכן ביב״ע בחר לנא גוברין גיברין ותקיפין בפקודיא. ר׳ יהושע אומר צא מתחת הענן. מכילתא וילקוט וכן ביב״ע ופוק מתחות ענני יקרא. מעותד ועומד. מכילתא ולדעתי היה פה הגי׳ במכילתא ״איטימוס״ והמעתיקים. השמיטו המלה הזאת והציגו ״מעותד ועומד״, עיין פסיקתא זכור הערה י״ב ופסקא החודש הערה ק״ח. ר׳ אלעזר המודעי. מכילתא שם וילקוט רמז רס״ד. ראש אלו מעשה אבות. מכילתא. איסי בן יהודה. מכילתא. מפורש במס׳ יומא. נ״ב ע״ב וע״ש בתוס׳ ד״ה שאת ובהגהת הרי״ב שם. והתימ׳ שלא הביא ראיה מהמכילתא. ומה שסיים רבינו ״מפורש במס׳ יומא״ בגמרא לא נתפרש רק במכילתא עיי״ש וכן נשנה המאמר הזה בב״ר פ״פ, ירושלמי ע״ז פ״ב ה״ז, חזית פ׳ כי טובים, ותנחומא סוף בשלח. מה שנתפקד. מכילתא וילקוט סוף רמז רכ״ד. להזכיר מעשה אבות ואמהות. מכילתא ועיין פסיקתא זכור דף כ״א ע״ב אנכי נצב על ראש, אני מזכיר זכות אבות העולם, שנאמר כי מראש צורים אראנו. הגבעה, אני מזכיר זכות אמהות שנאמר ומגבעות אשורנו, והעירותי שם בהערה י״ד שמזה יופיע לנו אור בהיר על פני מאמר המכילתא פ׳ בשלח ומשה ואהרן וחור לענין שאמרנו להזכיר מעשה אבות ומעשה אמהות שנאמר כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו ע״כ והכוונה על סיפא דקרא עלו ראש הגבעה כדרך המדרשים שדורשים סיפא דקרא ומביאים רק הרישא, ומ״ש ״לענין שאמרנו״ כוונתו כי בהתחלת המאמר על הכתוב אנכי נצב על ראש הגבעה שמות יז ט דרש במכילתא שם ראש אלו מעשה אבות גבעה אלו מעשה אמהות, ואח״כ בפסוק עלו ראש הגבעה לא רצה להכפיל דבריו וציין ״לענין שאמרנו״ ר״ל על הכתוב ראש הגבעה, ולזה המאמר כוון רש״י במדבר כט ט שסיים ע״י אבות ואמהות. ובעל שפתי חכמים שם אות ח׳ כתב אבות קרוים צורים ואמהות קרויות גבעות, לא ראה דברי המכילתא שהדרש תסוב על ראש וגבעה לא על צורים וגבעה. וכי ידיו של משה כו׳. הוא לשון המשנה ר״ה כ״ט ע״א. ותנחומא סוף בשלח. ובמכילתא הגי׳ וכי ידו של משה מגברות ישראל, או ידיו שוברות עמלק, ובכ״י פ״ב הגי׳ וכי ידיו של משה שוברות מלחמה או נוצחות מלחמה, ובכ״י פלארענץ וכי ידיו עושות מלחמה או שוברות מלחמה. מפורש במס׳ ר״ה. דף כ״ט ע״א במשנה. כאדם שתלוים לו שני בדים שלמים בשתי זרועותיו. במכילתא יקרו ידיו של משה באותה שעה כאדם שתלוין לו כדין של מים, ובילקוט רמז רס״ה כאדם שתלוין בידיו שני כדי מים, ובתנחומא הגי׳ שלשה כדי מים, והנוסחא שלפנינו שני בדים יותר נכונה ודרש כבדים כבדים שפי׳ מוטות. וכי לא היה לו למשה כסת. מכילתא, ותענית י״א ע״א, ותנחומא. אלא מכאן בזמן שהצבור בצער שלא יאמר אדם כו׳. הוא לשון רבינו ובגמרא תענית שם איתא אלא כך אמר משה הואיל וישראל שרוין בצער אף אני אהיה עמהם בצער, ובמכילתא לפנינו וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחד שיניח תחתיו אלא אמר משה וכו׳. יצא המעתיק במלת ״וכו׳״ ידי חובתו וסמך על מאמרם בתענית שהבאתי, ודברי התנחומא בזה נובעים מהמכילתא כאשר העתיק המאמר הזה וראה המסדר מלת וכו׳ הוסיף בעצמו סיום המאמר ״אלא ללמדך שהיו שרוים בתענית צבור״ אולם מה שייך זה שהיו שרוים בתענית צבור על ויקחו אבן וישימו תחתיו, וברור שצ״ל ללמדך שהיו שרוים בצער ואמר משה אף אני אהיה עמהם בצער, או כמו שהביא רש״י עה״ת ולא ישב על כר וכסת אמר ישראל שרוין בצער אף אני אהיה עמהם בצער. שהיה אהרן. מכילתא וכ״ה בילקוט, ולפנינו במכילתא בטעות שהיה אהרן מזכיר מעשה יהודה וחור מעשה לוי, וצ״ל כמו שהביא המחבר, וכן תיקן הגאון בעל איפת צדק, ועיין מאיר עין אות ס״ח. מיכן שאין פחות. מכילתא וילקוט ותנחומא, וכן בפסיקתא פסקא זכור דף כ״ב ע״א ומשה ואהרן וחור עלו מכאן לשלשה שצריכין לירד לפני התיבה, שלית צבור ושנים מסייעין, והעירותי שם בהערה י״ז שכן איתא בפדר״א פמ״ד ומשה ואהרן וחור מכאן אתה למד ששלית צבור אסור להתפלל אם אין שם שניים עומדים ובמכילתא ותנחומא בשלח הנוסחא מכאן אמרו אין פוחתין משלשה בני אדם עוברין לפני התיבה בתענית צבור. ובכ״י פלארענץ הגי׳ מכאן שאין פוחתין משלשה בני אדם עומדין בתענית צבור לפני התיבה. וזה מובא ברוקח סי׳ ר״ג בשם המכילתא, ובתוס׳ ב״מ פ״ו ע״א ד״ה אוקמינהו, ובהרא״ש מגילה ריש פ״ק, ובטעות נרשם שם במס׳ תענית כמו שהתעורר שם הרב בעל קרבן נתנאל אות ד׳, וכן מובא במרדכי יומא בשם פדר״א, ובטא״ח הל׳ תענית סי׳ תקס״ו הביא דין זה בשם המדרש ולא ציין מקומו, וכ״ה בש״ע או״ח סי׳ תקס״ו סעיף ז׳, ולזה המאמר כוון רש״י בפי׳ עה״ת. ידיו לשון ריבוי. כן הוספתי כמו שהוא בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ. אלא אמר משה. עיין מכילתא וילקוט רמז רס״ה. ד״א ויהי ידיו אמונה שב׳ ידיו עד סוף המאמר אמונה בלשון יחיד ליתא בכ״י פלארענץ. לפי שכל המלכים. מכילתא וילקוט שם. לפי שהיו בתענית. הוא מאמר ר׳ יהושע במכילתא שם. וכן ביב״ע והואה ידוי פריסן בהימנותא בצלו וצומא עד מטמוע שמשא. מח. מיכן אמרו. תענית י״ב ע״א. שהיה מכה בהם. עי׳ מכילתא וילקוט ורש״י עה״ת. לרבות אשתו ובניו. במכילתא וילקוט הגי׳ עמלק כמשמעו, ואת עמו ואת לרבות אשתו ובניו, עמו אלו חיילות שעמו, וכשהוא אומר ואת אלו חיילים שעם בניו. שהיה מתיז ראשיהם בחרב. מכילתא על ויחלוש יהושע מובא בשם ר׳ יהושע ירד וחתך ראשי גבורים שעמו, וכן הוא בתנחומא סוף בשלח וברש״י עה״ת. מפורש במס׳ מגילה. דף ז׳ ע״א, ועיין מכילתא פרשה ב׳. ובמקום זה מה שכתוב בנביאים צ״ל זכרון מה שכתוב בנביאים. רמז רמז לו. עיין מכילתא ורש״י עה״ת. ובאותו יום נמשח יהושע. מכילתא בשם ר׳ יהושע וילקוט רמז רס״ו. מחה בעוה״ז. מכילתא. זקנים הראשונים. מכילתא ריש פ״ב על הכתוב ויאמר ה׳ אל משה וילקוט רמז רס״ה. זה המן. מכילתא בפ׳ כי מחה אמחה. ר׳ יהושע אומר משה קראו נסי אמר משה כו׳. במכילתא מתחיל אמר משה והמלות ר׳ יהושע אומר משה קראו נסי ליתא. ובילקוט רמז רס״ז הגי׳ ר׳ אלעזר המודעי אומר אמר משה כו׳. מרנא ורבנא טוביהו כו׳. בכ״י פלארענץ כתוב טוביהו בריבי אליעזר זצ״ל אמר ועיין במבוא. כל זמן שהרשעים בעולם. פסיקתא זכור כ״ט ע״א ופסיקתא רבתי פי״ב סי׳ ט׳ וילקוט בשלח רמז רס״ח בשם הפסיקתא ותנחומא סוף תצא ורש״י עה״ת ועי׳ בפסיקתא שם בהערה קנ״ב. ועפ״י הפסיקתא יסד הפייטן בפיוט פ׳ זכור אלהים אל דמי לך. כסא שלם ושם שלם מכינים. ולזה המאמר כוונו התוס׳ ברכות ג׳ ע״א ד״ה ועונין. ר׳ אלעזר המודעי. מכילתא שם. ר׳ אליעזר. שם ופסיקתא פסקא זכור דף כ״ח ע״ב וע״ש בהערה קמ״א קמ״ב ואין להכפיל הדברים. ויאמר אליו דמך על ראשך. בפסיקתא שם דמיך כתיב הרבה דמים שפכת בנוב עיר הכהנים וע״ש בהערה קמ״ג. מדורו של משה. הוא מאמר ר׳ אלעזר המודעי במכילתא, ובפסיקתא שם דף כ״ט ע״א הוא בשם ר׳ אליעזר וע״ש בהערה קמ״ו. ר׳ אליעזר אומר לדורו של משיח. במכילתא שם סיים שהם ג׳ דורות, ועי׳ בפסיקתא שם ר׳ יוסי הגלילי אומר מדורו של מרדכי ואסתר עד דורו של משיח שהוא ג׳ דורות ומנין לדורו של משיח שהוא ג׳ דורות שנאמר ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים, דור חד דורים שנים הא תלתא, ויב״ע שמות י״ז ט״ז תרגם וישיצי יתהון לתלתי דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא ומדרא דאתי, תרגם עפ״י ר״א ור״י, ועי׳ סנהדרין צ״ט ע״א:

13 ויחלוש יהושע. ויחרש, רי״ש ולמ״ד מתחלפין.

14 ד״א ויחלוש שהיה מכה בהם כאדם שהוא מכה את העכברים ומכתשם.

15 את עמלק. לרבות אשתו ובניו.

16 ואת עמו, לרבות עם חיל בניו.

17 לפי חרב. שהיה מתיז ראשיהם בחרב וחוזר ומכתשן.

« מדרש לקח טוב Exodus 17:12 מדרש לקח טוב Exodus 17:14 »