מדרש לקח טוב, שמות י״ג:ח׳

והגדת לבנך. יכול מראש חודש, יתחיל האב להגיד לבנו הלכות הפסח, ת״ל ביום ההוא, אי ביום ההוא יכול מבעוד יום, ת״ל בעבור זה, בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.

וצריך ליטול בידו מצה ולומר מצה זו שאנו אוכלים על שום מה כו׳, וכן מרור יטלנו בידו ויאמר מרור זה שאנו אוכלים על שום מה, על שם שמררו, אבל בבשר אסור ליגע ולומר פסח זה, שאין אנו אוכלין פסח בחוצה לארץ, ואסור לאדם לומר כבש זה יהיה לפסח, אלא יאמר כבש זה יהיה לנו לאכילה.

בעבור זה עשה ה' לי. כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.

לכל אחד ואחד נתנה תורה דרך להשיב כפי ענינו, שהרי העולם נברא בארבע מדות של בני אדם, אחד רשע, ואחד חכם, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול, וכל אחד ואחד נדרש בענינו, רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם, כלומר לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל שלא אמר לנו אלא לכם, בידוע שכפר בעיקר, לכך נאמר בעבור זה עשה ה׳ לי, כלומר לי ולא לו שאלו היה שם לא היה נגאל, אלא היה מת בשלשת ימי אפלה.