מדרש לקח טוב על שיר השירים ה׳:י״ד

מהדורה: פירוש לקח טוב על שיר השירים, לונדון תרס"ח

מקור שיר השירים ה׳:י״ד
14 יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃
פירוש מדרש לקח טוב על שיר השירים ה׳:י״ד
14 ידיו גלילי זהב. זו תורה שניתנה מידו של השם ש' מימינו אש דת למו. ואו' כתובים באצבע אלהים.
15 ממולאים בתרשיש. על כל דבור. ודבור יש טעמי תורה מלאים מאבני יקר כענין שנ' תרשיש שוהם וישפה. חנניה בן אחי ר' יהודה או' והיה דורש על כל דבור ודברו דקדוקי התורה כשם שבין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך תלמידי חכמים דורשין בתוך ההלכה מדרשות ואגדות.
16 מעיו עשת שן. זה פי' התורה שיוצא מן התורה ד' מן הגוף. כך יצא מן התלמוד מן ספר התורה. והוא דומה לעשת שן. לחתיכת שן הפיל שהוא נאה וחזק והמצוות מבוארות בו.
17 מעולפת ספירים. כמו ותכס בצעיף ותתעלף. כך התורה מכוסה בחכמות רבות ואין סוף לשבח חכמת התורה. ונמשלו טעמי התורה כספירים שהם נכבדים בעיני הצדיקים שנ' יקרה היא מפנינים. ואו' לא תסולה בכתם אופיר. בשוהם יקר וספיר. ס"א. מעולפת ספירים עולה ומתיכה באבנה ספירים.