מדרש לקח טוב על שיר השירים ב׳:י״ז

מהדורה: פירוש לקח טוב על שיר השירים, לונדון תרס"ח

מקור שיר השירים ב׳:י״ז
17 עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ ס
פירוש מדרש לקח טוב על שיר השירים ב׳:י״ז
17 עד שיפוח היום. ר' ברכיה אמ' עד שיפוח היום עד שירתיח השם היום באש עברו כענין שנ' לפוח עליו לפחת עליו אש להבתיך. ואו' כי הנה היום בא וגו'.
18 ונסו הצללים. אלו צללי יגון ואנחה שנ' ופדיוי י"י ישובון וגו'. ונסו הצללים. כשתסור בוחן של אומות כענין שנ' לשעבר סר צלם מעליהם.
19 סוב דמה לך. סוף השם נהפך להם ממדת הדין למדת רחמים. וממהר בגאולתם כצבי וכאיל שהם קלים ברגליהם.
20 על הרי בתר. כשיטלו המלכיות כתריהן. ד"א. על הרי בתר. על מה שעשו בביתר. אמ"ר יוחנן קל אדרינוס קיסר הורג בביתר פ' אלף רבוא.