מקור הגדה של פסח, מגיד, ארמי אבד אבי ו׳
1 וָרָב. כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.
פירוש מדרש בחדוש על הגדה של פסח, מגיד, ארמי אבד אבי ו׳
1 ורב כמו שנא' רבבה וכו' אין רבבה במקום זה מלשון אלפים ורבבות אלא רוצה לומר מלבד מ"ש חכמים שהיו הנשים הולכו' ויולדות בשדות. והיו נבלעי' בקרקע. וכשהיו גדולים היו צומחים כעשב הארץ. עוד י"ל שהיו גדלים בקומה מהרה כצמח השדה. באופן שילד בן שנה היה גדול כבן עשרים. וכן אמרו על ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה וגבוהה. וזהו שאמר ותרבי ותגדלי כלו' הרבוי שאמרתי אינו ריבוי מספרי שזה כבר נאמר. אלא הוא רבוי הגדלת הקומה: