מדרש בחדוש על הגדה של פסח, הקדמה י״ג

מדרש בחדוש על הגדה של פסח Magid, Ha Lachma Anya 3 »

13 שערי צדק פתח ↗

והמדה הזאת נקרא ים סוף ולפיכך נקרא לקבל את בניו ולהצילם מיד אויביו הלא אמרתי לך כי סביב המטה חוחים וסרבים וסלונים והנה ארץ מצרים היא ארץ שנייה לארץ ישראל ולפיכל נקרא מצרים כלומר לשון מצרים הסמוכה לנחלה כי המיצר הוא מפסיק בתחומין והנה הכתוב מכריז וחברון שבע שנים נבנתה וגומר שחובר יחדיו שבע שנים נבנתה בית שבע היא וצוען מצרים סמוכה לה וזהו שאמרו ארץ מצרים שנייה לארץ ישראל כי שר של מצרים שני הוא במרכבה וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ולפיכך הוצרך השם יתברך לעשות האותות והמופתים בארץ מצרים לפי שהוא שר עליון על כל השרים שנייה מצרים לארץ ישראל כגן ידו"ד כארץ מצרים לפיכך נתן ידו"ד יתברך האותות והמופתים באותו שר הגדול שר מצרים כדי שלא יאמרו יש שר גדול במרום שאין השם יתברך יכול לו לפיכך הך הכפתור וירעשו הסיפים לפיכך אמרה התורה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך כדי שנהיה בטוחים שאין שר ומושל בכל האומות שאין הקדוש ברוך הוא יכול לו וכתיב בכל אלהי מצרים אעשה שפטים לפיכך השם יתברך בעצמו עשה שפטים בכל אלהי מצרים שאין שום שר ומשל שיכול לו אלא השם בלבד ולפיכך ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא שליח לפיכך המכה בבכורות והמכה במזל טלה שהוא ראש י"ב מזלות והמכה בניסן שהוא ראש י"ב חדשים וכתיב שמור את חודש האביב פי' אב י"ב והנה מצרים המיצר הסמוך לארץ ישראל רדפו אחרי ישראל עד שהגיעו לים סוף וכשהגיעו לאותה מקום קבלה אותה מדה הנקראת ים סוף שהוא סוד ים הנקרא סוף המדריגות בעשר ספיראת והסוד ושתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים פקח עיניך וראה לפיכך נקרא המדה הזאת סופ"ה כתיב ה' בסופ"ה ובסערה דרכו סוד גדול רמוז סופה הוא סוף עשר ספירות וסימן סוף וסמיך לה סערה מקום הבדיל התחומין וסימן וסביביו נשערה מאד ויען י"י את איוב מן השערה אשר בשערה ישופני והלך בסערות תימן ולפיכך בסופ"ה ובסערה דרכו וזה שאמרו חז"ל הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לפי שסביב הצדיקים הוא סוד השערה וסימן ידו אוחזת בעקב עשו והוא שער והוא מקום פירוד התחומין ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים לפי כשמדת סופ"ה עוברת בודקת בכל מקום שהיא מוציא שער קדקד שער מתהלך באשמיו וכשהיו מוצאת רשעים מבערת אותם מן העולם והסוד בעבור סופה ואין רשע צדיק יסוד עולם כי הנה י"י באש יבא ובסופה מרכבותיו להשיב בחימה אפו וגערתו כגחלי אש ולפיכך תמצא ביציאת מצרים רדפו מצרים את ישראל עד הים סוף ובים סוף נעשה להם הנס שהוא מקום הנסים ושם נפרע מן המצרים ונעשה הנס לישראל ימינך י"י נאדרי בכח ימינך י"י תרעץ אויב ימינו משקעתם ומצלת אתכם והטעם מפני שנקרא סופ"ה מפני שיש לה פנים ואחור במדה אחת מבפנים רחמים מבחוץ פורעניות וכן עתיד להיות באדום בשעת הגאולה שתבא לבער השער סביבותיה שזהו אדום שהוא שעיר משם ואילך יגלח קדקד שעיר למעלה כו' ולא ישאר להם כלום מכחם למטה יפקוד י"י על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה כו' מי זה בא מאדום וגו' ואז כתיב הרחיבי מקום אהלך ויגלח י:י בתער השכירה וכתיב אך אלהים ימחץ אויביו קדקד שעיר מתהלך באשמיו וכשלא ישאר שער בשעיר אז ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לי"י המלוכה ואז והיה י"י למלך על כל הארץ וזה סוד מלחמה לי"י בעמלק מי זה בא מאדום וכמו שהיתה מלחמת מצרים אהיא מצרנית לארץ ישראל כך עתיגה להיות מלחמת שעיר מצרנית לארץ ישראל כתיב והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על יד אדום וזה סוד וידו אוחזת בעקב עשו ולפיכך כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ואז יגלח קדקד שעיר וישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד לפי' אומר בגאולה אחרונה כי הנה י"י באש יבא ובסופה מרכבותיו להשיב בחימה אפו וגערתו כלהבי אש וסמיך ליה כי באש י"י נשפט ובחרבו את כל בשר וזהו כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד חרב לי"י מלאה דם מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מדוע אדום ללבושיך הרי לך מבוארים סודות מופלאים בענין תחומי ארץ ישראל וכולן עתידים להתבער ואז כי ירחיב י"י אלהי"ך את גבולך וגו' הרחיבי מקום אהליך ואז והיה י"י למלך על כל הארץ וממקום זה תבין סוד שני שעירים ביום הכיפורים ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה וגו' ושלח את השעיר במדבר והיה לכם פאתנגב ממדבר צין ע"י אדום ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ואשים אתך הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר הנה לך הסוד מה שאמרו חז"ל השם יתברך מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לפי ששעיר חולק גבול עם המדה מנקרא צדק ולפיכך יעקב ועשו נולדו באחד ולפיכך כתיב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר ויראו מכם ונשמרתם מאוד אל תתגרו בם כי ירושה נתתי לעשו את הר שעיר והטעם השם יתברך הניחם לרדות בהם את ישראל ולדקדק עמהם כחוט השערה וסביביו נשערה מאוד ואלה הגוים אשר הניח י"י לנסות בהם את ישראל אבל בסוף הכל ועלו מושיעים בהר ציון לשפיט את הר עשו והיתה לי"י המלוכה אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קניך משם אורידך נאום י"י הרי ביארנו לך עיקרים גדולים בעניין ים סוף ובענין סופה שמור אותם כי בכמה מקומות הם גנוזים בתורה וסימן על כן יאמר בספר מלחמות י"י את והב בסופ"ה ואת הנחלים ארנון ופירוש הפסוק זה כי בים סוף היה מלחמות י"י ובנחלי ארנון סוד השותפות עיסת ארנונא בהמת ערנונא היודע סוד זה יודע סוד מעברות ארנון והניסים הגדולים שנעשו בהם וארנון הוא סוד מקום מצרנית שבין מואב ובין ישראל כתיב כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי וישראל ירשו את האמורי כתב וישב ישראל בארץ האמורי לפיכך ואת הנחלים ארנון כלומר המלחמה שנלחם מלכות בים סוף נקרא בשם זה ומעברות ארנון נקרא ארנון אצל האמוריים ונלחמה בעבו' ישראל בכל המקומות הראוי לפי השם שלה הראוי לה ים סוף אצל המצרים ארנון אצל אמורים ומכאן תכנס לסוד כשושנה בין החוחים וסוד זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות וסוד ששים גבורים סביב לה כולם אחוזי חרב ובדרך זה תבין כמה נסתרות מן התורה:

1 וטעם הגלותם במצרי' ולא במקום אחר היה לפי שהיא קרובה אל הקדושה יותר ממקום אחר. כי הנה הגלות אינו אלא יציאת האדם ממקומו המיוחד לו. ומקום מיוחד ליש' הוא מקום הקדש. ובצאתם משם נכנסי' במקום טומאה. וכשם שירושלם של מטה מכוונת כנגד ירושלי' של מעלה שנא' ירושלי' הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. כך מצרי' היא מצרנית לא"י למטה ולמעלה וזה שמה אשר יקראו לה מצרי' להיותה מצרנית אל הקדוש' ע' בס' שערי צדק דף ח' ע"ד והכתוב מכריז וחברון שבע שני' נבנתה לפני צען מצרי'. וכן בזהר פרשת לך לך דף פ"א ב' בתתם טעם למה ירד אברה' למצרי' יותר מבמקו' אחר אמרו בגין דשקיל לגן ה' דתמן שקיל ונחית חד נהרא דאיהו לימינא. ואברה' כיון דידע ועאל בהימנותא שלימתא בעא למידע כל אינון דרגין דאתאחדן לתתא ומצרי' הוה נטיל מימינא ובגין כך נחת למצרי' עכ"ל: הנה כי היא מכוונת אל הקדושה. ועל כן הגלם הוא ית' שם למען לא יתרחקו ממקומם שעור רב. ולנו טעם נכון למה לקחה מצרי' תשעה קבין כשפין מעשרה שירדו לעולם ואין כאן מקומו. וטעם אל מספר הארבע מאות שנה של הגלות ומה גרם צאתם משם קודם הזמן ההוא. הלא הם כתובי' על ספר גרן ארנן פרשת לך לך יבוקשו משם:

מדרש בחדוש על הגדה של פסח Magid, Ha Lachma Anya 3 »