מדרש אגדה, בראשית כ״ז:א׳

ויהי כי זקן יצחק. מלמד שהכעס מסלק את המאור, דכתיב ותהיין מורת רוח, וכתיב בתריה ויהי כי זקן יצחק:

ד"א ויהי כי זקן יצחק. אמר ר' חנינא לא כהו עיניו של יצחק אלא כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות, ר' אלעזר אומר לא כהו עיניו של יצחק אלא מרעתו של עשו, ר' ברכיה אומר לא כהו עיניו של יצחק אלא על שהביט בשכינה בעת העקידה:

ד"א ויהי כי זקן יצחק. ובדין הוא שיכהו עיניו של יצחק לפי שנהנה מן הרשע ולא אהב אותו אלא מפני שהיה מאכילו ציד, שנאמר ויקרא את עשו וגו' והתורה הקדושה אמרה ושחד לא תקח שמות כג ח:

ויקרא את עשו בנו הגדול. וכן רבקה קראה אותו גדול, שנאמר בנה הגדול, אבל הקב"ה קראו קטן, שנאמר הנה קטן נתתיך בגוים וגו' ירמי' מט טו, אבל במפלתו קראו גדול, שנאמר וטבח גדול באדום בארץ אדום ישעי' לד ו: