מצודת ציון על שופטים ה׳

1 ותשר. מלשון שירה:

1 בפרע פרעות. ענין נקמה, כי במדבר לא ב נקום נקמת, תרגמו: אתפרע פרענותא:

1 האזינו. הטו אוזן לשמוע:

2 רזנים. ענין שררה, כמו תהלים ב ב ורוזנים נוסדו יחד:

1 בצעדך. מלשון צעדה והלוך:

2 נטפו. מלשון טפטוף ושפיכה:

3 עבים. עננים:

1 נזלו. ענין נטיפה, כמו במדבר כד ז יזל מים מדליו:

1 חדלו. מנעו:

2 ארחות. נתיבות, דרכים ושבילים:

3 עקלקלות. מלשון מעוקל ומעוקם:

1 פרזון. ערי פרזי, מבלי חומה סביבה:

2 שקמתי. מלשון קימה:

1 לחם. מלשון מלחמה:

2 שערים. עיירות, כמו דברים יז ב באחד שעריך:

3 מגן. תריס:

4 ורמח. כידון:

1 לחוקקי. הגדולים יקראו ׳מחוקקים׳, כי הם משימים החוקים:

1 אתנות. נקבות החמורים:

2 צחרות. לבנות, כמו יחזקאל כז יח וצמר צחר:

3 מדין. מלשון דין:

4 שיחו. דברו, כמו דברי הימים א טז ט שיחו בכל נפלאותיו:

1 מחצצים. מלשון חצים:

2 משאבים. מלשון שאיבת המים:

3 יתנו. ענין דבור, כי דברים ו ז ושננתם, תרגומו: ותתנון, וכן לקמן יא מ לתנות לבת יפתח:

4 פרזונו. מלשון פרזון:

1 עורי. מלשון הערה והתעוררות:

2 ושבה שביך. מלשון שביה:

1 ירד. ענין ממשלה, כמו תהלים קי ב רדה בקרב אויביך:

2 שריד. שיור, כמו ירמיהו מב יז שריד ופליט:

3 לאדירים. כמו באדירים, למ״ד במקום הבי״ת, וכן ויקרא כז ז ונפלו לפניכם לחרב, ומשפטו: בחרב:

1 מני. מן, והיו״ד נוספת:

2 בעממיך. מלשון עם:

3 משכים. כי הכתיבה עשויה במשיכת הקולמוס:

4 שבט. רוצה לומר, קולמוס:

1 ושרי. כמו ושרים:

2 ברגליו. עם הלוכו, ואחריו, וכן לעיל ד י ויעל ברגליו:

3 בפלגות. ענין חלוקה, כמו בראשית י כה נפלגה הארץ:

4 חקקי. מלשון חקיקה, וענינו מחשבה:

1 המשפתים. מלשון שפה, וענינו גבול, וכן תרגם יונתן: תחומין, וגם הוא תרגום של גבול, וכן שם מט יד רובץ בין המשפתים:

2 שרקות. הונח על הקול הבאה בקבוץ השפתים, וכן ישעיהו ה כו ושרק לו, והוא שאול על כל המקנה:

1 יגור. יאסף, כמו תהלים נט ד יגורו עלי עזים:

2 אניות. באניות:

3 לחוף. לשפת הים, וכן דברים א ז בחוף הים:

1 חרף. ענין בזיון:

2 מרומי. מלשון רם:

1 על מי. עד מי:

2 בצע. ענין חמדה, כמו תהלים ל י מה בצע בדמי:

1 ממסלותם. מלשון מסילה ודרך:

1 גרפם. ענין כבוד וטאטא, כי שמות לח ג: היעיס תרגם אונקלוס מגרופיתא, ורצונו לומר שטפם:

2 תדרכי. מלשון דרך והלוך:

3 נפשי. רוצה לומר, אני בעצמי:

4 עוז. כמו בעוז:

1 הלמו. ענין הכאה, כמו ישעיהו מא ז הולם פעם:

2 עקבי. הוא סוף הרגל:

3 מדהרות. כן יקרא דריסת ודליגת הסוס בכח, כמו נחום ג ב וסוס דהר, וכפל המלה לרוב הדהרות:

4 אביריו. מלשון אביר וחזק:

1 אורו. מלשון ארור:

2 מרוז. שם מקום:

1 בספל. באגן, והוא כלי מה, וכן לקמן ו לח מלא הספל מים:

2 אדירים. רוצה לומר, גדולים וחשובים:

3 חמאה. הוא שומן החלב:

1 ליתד. הוא המסמר:

2 להלמות. ענין הכאה:

3 עמלים. מלשון עמל וטורח:

4 מחקה ראשו. הסירה ראשו, בדברי רבותינו זכרונם לברכה בבא בתרא פט א אין מוחקין במקום שגודשין, ורצונו לומר אין מעבירין דבר מה על המדה, להסיר הגודש:

5 ומחצה. ענין נגוע ומוכה, כמו תהלים קי ו מחץ ראש:

6 וחלפה. ענין העברה מעבר לעבר, כמו ישעיהו ח ח וחלף ביהודה:

7 רקתו. הוא המקום שאצל העין:

1 כרע. ענין נפילה על הברכים:

2 שדוד. נבוז ונאבד, כמו שם לג א ואתה לא שדוד:

1 בעד. נגד:

2 נשקפה. ענין הבטה, כמו בראשית כו ט וישקף אבימלך, ואמר בלשון גפעל, על כי גם היא נשקפה למביטים בה:

3 ותיבב. ענין יללה, כי במדבר י ה תרועה, תרגם אונקלוס: יבבא, וקול התרועה היא כיללה:

4 האשנב. הוא כעין חלון, כמו משלי ז ו בעד אשנבי נשקפתי:

5 בשש. ענין איחור, כמו שמות לב א בשש משה:

6 פעמי. צעדה והלוך, כמו תהלים פה יד וישם לדרך פעמיו:

1 תענינה. כל אחת תענה ותשיב:

1 רחם רחמתים. רוצה לומר, עלמה ושתי עלמות, וקראן בלשון בזיון, על שם הרחם:

2 לראש גבר. רוצה לומר, לכל איש:

3 רקמה. מעשה רוקם בהרבה מיני צבעים:

4 רקמתים. רוצה לומר, בשתי פנים, בהעבר מזה ובהעבר מזה, וחלוקה זה מזה, והוא כמו מעשה חושב: