מצודת ציון על שופטים ט״ז

1 ויתחרשו. ענין שתיקה, כמו במדבר ל ה והחריש לה, או הוא מענין חתירת המחשבה, כמו משלי ג כט אל תחרוש על רעך רעה:

2 המזוזות. הם העמודים מצדי הפתח, מזה ומזה:

3 ויסעם. מלשון נסיעה, רצה לומר, עקרם ממקומם:

4 פתי. ענין הסתה והרבות דברים:

5 ואסרנוהו. מלשון מאסר:

6 לענותו. מלשון עינוי:

7 יתרים לחים. חבלים משבטים לחים, כמו איוב ל יא יתרי פתח:

8 חרבו. יבשו, כמו בראשית ח יג חרבו המים:

9 וחליתי. תרגם יונתן: ואחלוש:

10 וינתק. ענין ההעתק והקריעה לשנים, וכן ירמיהו ה ה נתקו מוסרות:

11 פתיל. חוט כפול ושזור, כמו במדבר טו לח פתיל תכלת:

12 הנערת. הוא פסולת הפשתן המנערים ומשליכים ממנה בעת הנפוץ, כמו ישעיהו א לא והיה החסון לנערת, ורצה לומר, חוט המנוער מהפסולת, שהוא נוח להשרף בקל:

13 בהריחו. מלשון ריח, ועל דרך הרחבה והפלגה ידבר:

14 התלת. ענין לעג ושחוק, כמו שמות ח כה אל יוסף פרעה התל:

15 תארגי. מלשון אריגה:

16 מחלפות. הם קווצות ותלתלי שער הראש, ועל כי יוחלפו בהתגלחם יקראו מחלפות:

17 המסכת. הוא השתי כשהוא מסודר וערוך על יתד האריג, ובמשנה בנגעים יא ט בנפש המסכת והמסדר השתי יקרא מיסך, כמו משנה שבת ז ב והמיסך והעושה שתי בתי נירין:

18 ותתקע. ענין נעיצה בחוזק רב, כמו לעיל ד כא ותתקע את היתד:

19 ביתד. הוא יתד הארוג, והוא עץ עגול שלפני האורג יכרוך עליו בגלגולו את חוטי השתי המסודר לאחר האריגה, ובמשנה כלים כא א נקרא כובד התחתון:

20 וייקץ משנתו. ענין ההערה מהשינה:

21 ויסע. עקר ממקומו:

22 הציקה. מלשון צוקה וצרה:

23 ותאלצהו. תרגם יונתן: ודחקתיה, ואין לו דומה במקרא:

24 מורה. תער:

25 ותישנהו. מלשון שינה:

26 ותחל. מלשון התחלה:

27 ואנער. ענין היקיצה בהתעוררות רב ובגבורה:

28 וינקרו. נקבו, כמו ישעיהו נא א מקבת בור נקרתם:

29 בנחשתים. בשלשלאות נחושת:

30 ויחל. מלשון התחלה:

31 לצמח. הוא תחלת הגדול:

32 ויהללו. ושבחו:

33 מחריב. מלשון חורבן וכליון:

34 המחזיק. האוחז:

35 והמישני. מלשון משוש ונגיעה בדבר מה, כמו תהלים קטו ז ידיהם ולא ימישון:

36 נכון. נשען על מכונו:

37 וילפת. ענין אחיזה, כמו רות ג ח ויחרד האיש וילפת:

38 התוך. האמצעית, כמו במדבר לה ה והעיר בתוך: